לא ניתן לשנות רצון המנוחה

גולת הכותרת של בעיות מסוג זה הינה ענייני צוואות בנחלות. לא פעם מורישים למיניהם בתום לב חותמים על צוואות שרק אחרי מותם ואריכות ימיהם, היורשים מגלים איזה ירושה בעייתית הם קיבלו מבחינת החלוקה המשפטית.

למרבה הצער, מינהל מקרקעי ישראל והמחוקק לא עושים מספיק להסדרת העניין, והתוצאה היא אלפי תיקים המתנהלים בבתי משפט לענייני משפחה.

סכסוכים אלו, על-פי רוב, מתנהלים בשל העובדה כי רצון המנוח והדין החל בנחלה שונים לגמרי, ודבר זה מביא את היורשים או חלקיהם לידי התדיינות משפטית.

מורישים רבים מתעלמים מהעובדה כי נחלה חקלאית של מינהל מקרקעי ישראל הינה מחוץ לעזבון של האדם ולא ניתן לצוות עליה, כי יש לה דיני ירושה מיוחדים משלה. לא פעם היורשים מנסים להתחכם עם דינים אלו ומנסים לשנות סדרי ירושה.

מגבלות אלו הביאו גם את הרשם לענייני ירושה לדחות בקשה של יורשים שביקשו לשנות הוראה בצוואה כדי להתאים את הצוואה לרצונם האישי.

בעניין דנן, בתיק 69310 פלוני נ' פלוני, המבקשים היו זכאים על-פי צוואה והיו אמורים לזכות יחדיו בנחלה. מאחר ומבחינת מינהל מקרקעי ישראל העניין בלתי אפשרי (והמורישה היתה מודעת לאפשרות זו), המורישה קבעה כי המבקשת היא אשר תמכור את הנחלה, והכסף יחולק בין שני היורשים, קרי המבקשים.

דא עקא, לאחר מתן צו קיום צוואה, היורשים ביקשו לתקן את הצוואה, כך שהמבקש יהיה בעל הנחלה, כלומר המבקשת תסתלק מהצוואה לטובת המבקש, שהינו נכד של המורישה. המבקשים הסתמכו על סעיף 114 לחוק הירושה, הקובע את סדרי הירושה בנחלה.

הרשם זילביגר דחה את הבקשה תוך קביעה, כי ככל שיש להתייחס למשק החקלאי, המצווה הורתה בצוואתה במפורש ובמפורט מה ייעשה בו, כיצד יש לנהוג בו.

לפיכך, מנועים היורשים מלהגיע להסכם אחר ושונה לגבי המשק החקלאי, וממילא בענייננו גם לא חלים סעיפים 110 ו-112 לחוק הירושה. סעיפים אלה חלים במקרה בו העזבון מתחלק על-פי צו ירושה, או במקרה בו אף שישנה צוואה היא אינה קובעת הוראות חלוקת נכסים בין היורשים.

מקום שבו ציווה מצווה נכסים מסוימים לפלוני, מנועים היורשים מלהגיע להסכם בין יורשים.

הרשם זילביגר קובע, כי בקשה זו למעשה נוגדת את הצוואה ואת הדין באשר אין הסתלקות לטובת נכד של מוריש (סעיף 6 לחוק הירושה). להחלטה דנן חשיבות פרקטית ליורשים נחלה חקלאית, ולא פעם "תוהים ותועים", באיזה אופן לשנות מהצוואה. מסתבר כי כל מה שזכאים אלו יכולים לעשות הינו במסגרת שמחוץ לתיקון צו קיום צוואה ובהסכמים נפרדים. *