אלי וויזל, מקורבנות מיידוף, בהתבטאות ראשונה: "פסיכופת היא מילה טובה מדי בשבילו"

על העונש המגיע למיידוף: "הוא צריך לשבת בצינוק שבו רק מסך ועליו התמונות של קורבנותיו" ; "מיידוף יצר מיתוס שכל דבר שבו הוא עסק היה כל-כך מיוחד, כל-כך יוצא דופן, עד שזה היה חייב להישאר בגדר סוד"

אלי וויזל, סופר השואה וחתן פרס נובל לשלום, בורר בקפידה את מילותיו במאמץ לתאר את ברנארד מיידוף, שגזל ממנו את כל החסכונות שצבר במשך 40 שנה ואת כל כספי קרן הנדבנות שלו, בסך 15 מיליון דולר: "פסיכופאת, זו מילה טובה במדי בשבילו. סוציופאת, פסיכופאת, המילים האלה מצביעות על מחלה, על פתולוגיה. האיש הזה ידע מה הוא עושה. הייתי מכנה אותו, פשוט, גנב, נבל, פושע".

בפעם הראשונה מאז נחשפה מסכת הונאות של מיידוף, החשוד שעשק כ-50 מיליארד דולר מאלפי קרבנות, יחידים וחברות, מתבטא וויזל בפומבי ומתאר את מה שהוא מכנה "טרגדיה". וויזל דיבר בדיון פומבי על פרשת מיידוף שנערך אתמול (ה') בניו-יורק. קטעים מדבריו התפרסמו בניו יורק טיימס.

"זו היתה טרגדיה אישית כאשר אשתי, מאריון, ואני גילינו לפתע שהפסדנו את כל החסכונות שצברנו במשך 40 שנה", אמר וויזל. "ההכנסות מהספרים שלי, מההרצאות, מהכל, הכל הלך".

הוא סיפר, כי החל להשקיע אצל מיידוף על פי הצעתו של ידיד ותיק שבשמו לא נקב: "סתם איש עשיר, לא מעולם העסקים הפיננסיים; הוא הפסיד כ-50 מיליון דולר".

וויזל אמר, כי פגש את מיידוף רק פעמיים. באחת מהפגישות, ניסה מיידוף לשכנעו שיעזוב את אוניברסיטת בוסטון, שבה מלמד וויזל קורסים במדעי הרוח, פילוסופיה ודת, ויעמוד בראש קתדרה בקווינס קולג', שבו למדה אשתו של מיידוף, רות. "בטח דיברנו על אתיקה", נזכר וויזל. "יש אנשים שלומדים, ויש שלא".

וויזל למד על העקביות שבה משלם מיידוף תשואות נאות ללקוחותיו מהשקעות במניות לא אקזוטיות. מה בדיוק הוא הבין מהאסטרטגיה העסקית של מיידוף? וויזל: "הוא היה קונה 100 מניות של קוקה-קולה ומוכר 500 מניות של פפייזר" על סמך התשואות הגבוהות שסיפק מיידוף, החליטו בני הזוג ווייזל להשקיע אצלו את נכסי קרן הנדבנות שלהם.

"בדקנו עם אנשים שעשו עסקים עם מיידוף, ומדובר באנשים שהם מהמוחות הטובים ביותר בוול סטריט, גאוני פיננסים", אמר וויזל. "אני לא גאון פיננסים. אני מלמד פילוסופיה וספרות, וכך זה קרה".

משתתף אחר בפאנל, הפיננסייר ג'יימס מ'אנוס, שמתמחה בהשקעות חסר, אמר כי אנשים שהשקיעו אצל מיידוף נושאים באחריות חלקית למה שקרה מפני שלא נתנו דעתם לסימני אזהרה.

בתגובה אמר וויזל, כי לא היה זה קל לאבחן בעיות בהשקעות אצל מיידוף: "זכרו, היה מיתוס שמיידוף עצמו יצר סביבו, שכל דבר שבו הוא עסק היה כל כך מיוחד, כל כך יוצא דופן, עד שזה היה חייב להישאר בגדר סוד". לדבריו, רואי החשבונות של קרן הנדבנות שלו, Foundation of Humanity, לא איבחנו שום סיבה לבעיות פוטנציאליות אצל מיידוף

מה צריך להיות עונשו של מיידוף?

וויזל: "הייתי רוצה שהוא ישב בצינוק שבו רק מסך, ובמשך לפחות חמש שנים מחייו, יום ולילה, יופיעו על המסך תצלומים של קורבנותיו, זה אחר זה אחר זה, ובמשך כל אותו זמן יישמע קול שאומר, 'ראה מה שעשית לאשה הזקנה הזו, ראה מה שעשית לילד הזה, ראה מה שעשית'. יותר מזה לא צריך".