בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי מפרק חברה רשאי במסגרת החלטתו בתביעת חוב להכריע בשאלה האם מגיש הבקשה הינו נושה מובטח או נושה "רגיל" (שאין לו קדימות בקבלת חובו - נ.ש), וכי תפקיד המפרק אינו רק לקבוע את סכום החוב ותו לא.
בנק דיסקונט הגיש תביעת חוב בסך 45 אלף שקל לעו"ד יאיר כהן, שמונה למפרק חברת רב-מיכון. המפרק הכיר במרבית החוב, אך קבע כי אין מדובר בנשייה מובטחת. הבנק טען, באמצעות עו"ד ירון גולדין, כי המפרק אינו מוסמך לדון ולהחליט בסוג הנשייה אלא רק בסכומה. לדברי הבנק, מאחר שהחברה חתמה בזמנו על אג"ח שנרשמה ברשם החברות, הרי שנוצר לזכותו שעבוד שוטף והוא מעולם לא ויתר על בטוחה זו.
השופט יוסי שפירא ציין כי הבנק לא הפנה להוראה בחוק או לפסיקה כלשהי, התומכים בטענתו בדבר חוסר סמכות המפרק לדון בטיב הבטוחה. "מפרק הוא הדן בתביעות החוב שמגיש נושה, ואם מדובר בנושה הטוען שהינו נושה מובטח, הרי בסמכותו לדון אף בסוגייה זו, ואין כל הוראת דין הגורעת מסמכות", פסק.
במקרה זה, הוסיף, הבנק מילא את טופס תביעת החוב ובמשבצת המתייחסת לפרטי הערובה, לא ציין את פרטיה ואת שווי החוב. הוא אף ציין מפורשות "אין ערובה" - משמע ויתר על ערבותו והגיש תביעתו על מלוא החוב. זאת, נוכח תקנה 84 לתקנות פשיטת הרגל, ממנה משתמע שנושה שאיננו מציין את ערובתו ועוד מגדיל להצהיר כי אין לו ערובה, רואים אותו כמי שוויתר על ערובתו לטובת כלל הנושים והוא זכאי לתבוע את מלוא חובו. (בש"א 5290/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
