סיפורה של החווה הצינית

מעשה בסדרה תיעודית בשם "אשמה ותהילה" שנוצרה בידי ניר טויב. המילה "נוצרה" עשויה להטעות: בשלב זה נלחם טויב על הסדרה שלו מול מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר. טויב הוא יוצר דוקו-אקטיביסטי מוכר: "תמוז בלהבות" שלו, על הפצצת הכור בעיראק, זכה לפרסים בינלאומיים, וסרטים שיצר בעבר כמו "החווה הסינית" ו "תדע כל אם", הביאו לדיונים ומחלוקות בין אזרחים, לוחמים ותיקים, גנרלים והיסטוריונים. למרות הסערה שעורר, טויב אינו מהיוצרים שמבקשים לנגח את המורשת הצבאית, במידה רבה הוא חלק ממנה (מה שמאפשר ללוחמים ותיקים לדבר אל המצלמה שלו בגילוי לב), אבל אין ספק שהוא יוצר ביקורתי, שמבקש ואף מצליח לעורר דיון.

"אשמה ותהילה" אמורה לאבחן את האתוס הצבאי-ישראלי דרך כמה מקרבות המפתח בתולדותיו, מ-1948 ועד היום. טויב טוען שהוא "משכיב את הגבריות הישראלית על ספת הפסיכולוג". שם הסדרה אגב, מקורו בעדותם המאוחרת של מי שבמשך שנים נתפסו על-ידי הציבור כ"גיבורים", אך למעשה הם מתייסרים ברגשות האשם על כך שהם נהנים מהתהילה, בעוד אחיהם לנשק נמצאים בחלקות הצבאיות בבתי העלמין.

לטויב יש גם מסר אקטואלי: מערכות יחסים ומנגנוני אשמה ותהילה שנוצרו בשדות הקרב, ממשיכים להוביל, במידה רבה, את המערכת הפוליטית בישראל, שרבים מבכיריה הם גנרלים בדימוס. טענה מעניינת וראויה לדיון. אלא שמה שמתרחש מאחורי הקלעים ברשות השידור, הוא מרתק לא פחות מהסדרה עצמה.

שקלאר, המתנגד להפקת הסדרה, הוא למוד ניסיון עם יצירותיו של טויב: בימיו ברשות השנייה הוא נאלץ להתמודד עם הריקושטים של "החווה הסינית". לטענת טויב, מאז הוא מפחד להרגיז את הפוליטיקאים. גרסת שקלאר היא שונה: "מלכתחילה התנגדתי לסדרה. אני סבור שיש די והותר סדרות שעוסקות באתוס הצבאי בערוץ הראשון, ואפשר לעשות גם תעודה מרתקת על תרבות ואומנות, בטח כאשר התקציב שלנו הוא במשורה. כמו כן, הבעתי את דעתי שלא ראוי שאדם אחד, עם זווית ראייה אחת, יהיה מי שמספר את הסיפור של הקרבות החשובים בתולדות צה"ל. קראתי את התחקיר ולטעמי הוא לא רציני: יש שם יותר מדי התעסקות בפרטים ופחות מדי בקונטקסט. מאחר שבסדרה יש חומר נפץ פוליטי, הוחלט שהדיון בה יעבור לוועדת הטלוויזיה לאור רגישותו של החומר".

טויב סבור שבמשפט האחרון ניתן לתמצת את כל התנגדותו של שקלאר לסדרה. מעבר לכך, אין לו זמן להליך שנמשך כבר למעלה משנתיים: חלק מנושאי הסידרה, הולכים ונאספים אל אבותיהם במהירות מפחידה. מרואיין מרכזי למשל הוא מיכה קפוסטה, סגנו של מאיר הר ציון ב"101" המיתולוגית. קפוסטה נלחם במחלת הסרטן ולא בטוח שישרוד את ההליך הביורוקרטי של הערוץ הראשון.

שלושה מנהלי מחלקות ברשות התגייסו למען הסדרה: איתי לנסברג, מנהל מחלקת התעודה, אלי באבא, מנהל מחלקת תוכניות ומושון מצליח, מנהל מחלקת הטלוויזיה. השלושה, מגובים ביו"ר הרשות, משה גביש, שהבין שהרפורמה המיוחלת שלו לא תהיה שלמה בלי עיסוק גם בתכנים, הצליחו להביא את העניין לדיון בפני הוועד המנהל, שקבע שהליך ההצבעה שהכריע נגד הסדרה בפורום קודם, לא היה תקין.

סוף טוב? לא ממש

ועדת הטלוויזיה עלולה לגנוז את הסדרה, בעוד טויב מצידו טוען שעצם הבאתה לדיון בוועדה, מנוגד להליך התקין שכבר אישר למעשה את ההתקשרות. טויב: "כבר למדתי שלפעמים אולי עדיף לוותר. הניצחון שלי עם 'החווה הסינית' בזמנו, היה ניצחון פירוס אבל כאן אני לא מסוגל. אני חייב את הסדרה הזאת למרואיינים שלי שחלקו עמי כמה מהרגעים המכוננים של חייהם - חיינו". *