בנק ישראל דורש מהבנקים דיווח מפורט כיצד הם מחשבים את הלימות ההון

בנוסף מחמיר בנק ישראל הגדרות ספציפיות לצורך חישוב הלימות הון: החל מהדוחות הקרובים השקעות ואף הלוואות בחברות הון סיכון ופרייבט אקוויטי תחייב הקצאת הון חריגה וגבוהה במיוחד ותקבל משקל סיכון גבוה של 150%

הפיקוח על הבנקים דורש דיווח מפורט לגבי השיטה לפיה מחשבים הבנקים את הלימות ההון. במכתב למנכ"לי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שהוציא בנק ישראל ביום א' האחרון נדרשים הבנקים להסביר בכתב עד 23 באפריל כיצד הם מחשבים הלימות ההון, זאת כדי לספק "הבנה מעמיקה באשר לנתונים המדווחים לפיקוח על הבנקים לגבי מדידת הלימות ההון".

הבנקים נדרשים למלא שאלון מפורט ולהעביר אותו לבנק ישראל מדי רבעון, זאת כחלק מהמעבר לבאזל 2 ולאור הצורך לקבע כללי דיווח וחישוב אחידים במערכת הבנקאית. בשאלון, שיועבר לגבי הדיווח הראשון המתייחס לדוחות 2008, שיפורסמו בסוף מארס, על הבנקים לפרט:

* את שמות חברות הדירוג שבדירוגיהן נעשה שימוש בחישוב הלימות ההון.

* את הנחות היסוד שעמדו בבסיס הסיווג לקבוצות חשיפה (אשראי לחברות, ניירות ערך, משכנתאות, פיקדונות בבנקים זרים וכו') ומהו שיעור העסקאות ושיעור סכומי החשיפה לגביהן ננקטו ההנחות.

* האם נעשה שימוש בהנחות בחישוב ערבויות לנגזרי אשראי וביטחונות ומהו שיעור סכומי החשיפה והביטחונות שמושפעים מההנחות.

* באיזה מידה נקט הבנק בשיטות להפחתת סיכון האשראי, למשל על ידי שימוש בחשבון ניירות ערך.

* האם נעשה שימוש בנתונים שהוזנו באופן ידני וכיצד הוזנו הנתונים הידניים למערכת החישוב.

* איך הבנק מתחשב בביטחונות שמעמידים לקוחות בעת חישוב מסגרות אשראי מותנות.

בנוסף מחמיר בנק ישראל הגדרות ספציפיות לצורך חישוב הלימות הון וקובע כי החל מהדוחות הקרובים השקעת בנק בחברות הון סיכון ופרייבט אקוויטי, גם אם מוגדרת כהלוואה, תחייב הקצאת הון חריגה וגבוהה במיוחד ותקבל משקל סיכון גבוה של 150%. בנוסף נקבע כי חובות בעייתיים של רשויות מקומיות ותאגידים מוניציפליים יחושבו כמו חובות בעייתיים של חברות במגזר הפרטי ופעילות של לקוחות פרטיים בנגזרים לא תיחשב כחלק מהאשראי הקמעונאי.