שעון החול של שוק האג"ח הקונצרניות הולך ואוזל. מיליארדי שקלים אמורים להיפרע בשנה הקרובה, ובשל מחנק האשראי, שהופך את משימת מיחזור החוב לכמעט בלתי אפשרית, סימן שאלה גדול מרחף מעל יכולת הפירעון של איגרות חוב רבות.
המצב הבעייתי והמלחיץ הזה מביא ליוזמות שונים לפתרון הבעיה, החל מיוזמת יו"ר רשות ני"ע, זוהר גושן, לערבות ממשלתית להנפקות שונות, וכלה ביוזמות של אנשים פרטיים דוגמת עו"ד רם כספי ואליעזר פישמן.
גם פורום ה-CFO, המאגד את 650 סמנכ"לי הכספים של החברות הגדולות במשק, יוזם כעת תוכנית לפתרון משבר האג"ח, שעיקרה פריסת חובות לחברות תמורת מנגנון פיצוי של תוספת ריבית.
"אם לא יינקטו הצעדים המתאימים, ישנה הסתברות גבוהה ומדאיגה שהמצב ייצא משליטה, מה שיוביל לקריסת שוק ההון המקומי, תוך גרימת נזקים עמוקים וארוכי טווח למחזיקי האג"ח, החברות המנפיקים ולאלפי עובדים", נכתב בנייר העמדה שהוציא הפורום בנושא. "חיפשנו פתרון שלא ישב על תקציב המדינה, ושגם יהיה גורף ויאפשר לשוק לחזור כמה שיותר מהר לפעילות נורמלית", אומרת יו"ר פורום ה-CFO, נגה קינן.
*מה אתם מציעים?
"אנחנו מציעים שבאמצעות חקיקה ייבנה מסלול לחברות שמתקשות לעמוד בתשלומי האג"ח. חברות שיבחרו במסלול הזה ישלמו בשנתיים הקרובות 30%-50% מהקרן, כשהיתר ייפרס לשנתיים נוספות. הפריסה תישא ריבית קנס שגובהה ייקבע בחוק, וזאת בהתאם להיקף התשלום שנדחה".
לפי ההצעה, בנוסף על הקנס, חברות שייבחרו במסלול שיציע החוק יוגבלו בנושאים שונים, ביניהם חלוקת דיבידנד ועסקאות בעלי עניין.
"המוסדיים חוטאים לעצמם"
למעשה, המטרה בהצעה שמובילה קינן היא לבצע הפרדה בין סוגי החברות השונים. "חברות שיכולות לעמוד בתשלומים לא יבחרו במסלול כדי לא לספוג תוספת בריבית", היא מסבירה. "גם חברות שנמצאות על סף פשיטת רגל לא יוכלו לבחור במסלול, מכיוון שלא יהיה להן מספיק כסף כדי לעמוד גם בתשלום של 30% מהקרן.
"לעומת זאת, חברות טובות, שבתנאי שוק רגילים יכולות לפרוח אולם מחנק האשראי עלול לגרום לנפילתן, יכולות להשתמש במסלול הזה ובכך לפתור את הבעיה", היא אומרת.
*אבל רוב הסיכויים שהמשקיעים המוסדיים לא ירצו בפיתרון הזה, מכיוון שהם רוצים גם פיצוי בדמות מניות. מה דעתך על כך?
"המוסדיים חוטאים לעצמם. נוצרה סיטואציה שבה יש בעיקר פופוליזם. מדוע המוסדיים צריכים את המניות? הרי כשבנקים פורסים חובות, הם לא דורשים מניות. הדרישה של המוסדיים לקבל מניות תמורת פריסת חובות היא כמו לשדוד מישהו בעת חולשתו".
*הפיתרון שלכם מצריך תהליך חקיקה שלוקח זמן רב, בעוד בעיית שוק האג"ח היא בהולה.
"אני מסכימה שיש בכך בעיה, והפיתרון העדיף הוא בהסכם גורף בו יהיו נציגי המשקיעים והחברות. הבעיה היא שהשוק המוסדי הוא מיליטנטי. יחד עם זאת, אם יוחלט כי מדובר בחוק חירום, הרי שתהליך החקיקה אמור להיות הרבה יותר מהיר".
*ומה לגבי ההצעה של זוהר גושן, בדבר ערבות ממשלתית להנפקות חדשות? האם זה לא פתרון מהיר ויעיל יותר?
"אני חושבת שעדיף שהממשלה תישאר בחוץ ולא תיכנס כשחקן שדורש ערבויות. היא צריכה להתערב רק אם אין פתרון אחר. גם ערבות היא כסף, ואם הממשלה מקצה ערבויות לאג"ח הקונצרניות, אז הן לא יוקצו למקום אחר, ולא חסרים גורמים אחרים שזקוקים לערבויות או כספים".
*באיזה שלב נמצאת כעת ההצעה?
"לא דיברנו עם המוסדיים, מכיוון שאין עם מי לדבר. אין להם ארגון שמאגד אותם, וכל אחד מסתכל רק על מקרים ספציפיים הקשורים אליו. גם אין כיום ממשלה שאפשר לדבר איתה, ולכן הפקידות הבכירה תופסת עוצמה.
"דיברנו עם דרגי הפקידות הבכירים וקיבלנו גם תמיכה וגם ביקורת. הבעיה היום היא שכל גורם רגולטורי מסתכל רק על הזווית הצרה שלו, ולכן מגיב על התכנית בהתאם להשפעתה על תחום פעילותו. בכל אופן, כדי שההצעה הזאת תצא לפועל היא זקוקה לתמיכה מכיוון שר האוצר החדש, ואנחנו כבר מחכים בכיליון עיניים למינויו". *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
