גרינספן: בועת הדיור - תוצאה של נתק בין ריבית ה'פד' לריבית לטווח קצר

גרינספן טען שההסבר שהוא מציע אמין יותר מאשר ייחוס הבועה למדיניות שכונתה "הכסף הקל" ; ה'פד' התחיל להיות מודע לנתק בין המדיניות המוניטרית לשערי הריבית לטווח קצר, כאשר זו לא הגיבה כמצופה להידוק המוניטרי שביצע הפד באמצע 2004

אלן גרינספן, לשעבר יו"ר הפדרל ריזרב, אומר שהסיבה להיווצרותה של בועת הדיור בארה"ב לא היתה המדיניות של הפד, אלא רמתה הנמוכה של הריבית קצרת הטווח ושל המשכנתאות בריבית קבועה.

"בשנים 2002-2005 רמת הריבית על המשכנתאות לדיור גרמה לשינוי במחירי הדיור בארה"ב תוך 11 חודשים. המתאם בין מחירי הדיור לשיעורי הריבית על המשכנתאות היה גבוה מאוד, ואף שימש כאינדיקטור טוב יותר לעלייה במחירי הדיור מאשר שיעור הריבית הבין-בנקאית היומית (fed funds)", כתב גרינספן במאמר שהופיע ב"וול סטריט ג'ורנל".

גרינספן טען שההסבר שהוא מציע אמין יותר מאשר ייחוס הבועה למדיניות שכונתה "הכסף הקל". גרינספן כתב שאכן "היו אלה שיעורי הריבית הנמוכים שיצרו את האופוריה הספקולטיבית. עם זאת, שיעור הריבית ששיחק את התפקיד המכריע לא היה הריבית הבין-בנקאית היומית". הוא הוסיף כי זה עשרות שנים קיים קשר בין שיעורי הריבית על המשכנתאות בארה"ב לשיעורי הריבית קצרת הטווח.

ה'פד' התחיל להיות מודע לנתק בין המדיניות המוניטרית לשערי הריבית לטווח קצר, כאשר זו לא הגיבה כמצופה להידוק המוניטרי שביצע הפד באמצע 2004, אמר גרינספן, שכיהן כיו"ר הפד מ-1987 עד 2006. לטענתו, הנתק הזה מוכיח שההידוק המוניטרי שנקט הפד בשנים 2004-2005 לא הצליח למנוע את היווצרות הבועה.

"הפתרונות לכשלי השוק הפיננסי שנחשפו במהלך המשבר הם דרישות הלימות הון גבוהות יותר וצעדים משפטיים נרחבים יותר נגד מעשי מרמה, ולא הגברת ניהול ברמת המיקרו מצדם של גופים ממשלתיים", כתב גרינספן. "האתגר העומד בפנינו בחודשים הבאים יהיה לכונן משטר רגולטורי שיבטיח ניהול סיכונים אחראי מצדם של המוסדות הפיננסיים, ובמקביל לעודד את המוסדות האלה להמשיך וליטול סיכונים נחוצים ומהותיים לכל כלכלת שוק מצליחה", ציין גרינספן.

צרו איתנו קשר *5988