המיתון הולך ומעמיק: שיעור האבטלה בישראל עלה בינואר ל-6.8%; בפברואר פוטרו 17,830 עובדים

הנתונים מבוססים על נתוני המגמה לינואר 2009 שפירסמה הלמ"ס ועל נתוני שירות התעסוקה לפברואר ; משרד התמ"ת דיווח על ירידה של 62% במספר המשרות הפנויות לעומת הרבעון הראשון של 2008

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה היום (ד') כי שיעור הבלתי מועסקים במשק הישראלי הגיע ל-6.8% מכוח העבודה האזרחי, לאחר שהנתונים הרשמיים האחרונים שפורסמו הצביעו על רמת אבטלה של 6.3% ברבעון האחרון של 2008. פירוש הדבר הוא כי במשק הישראלי פוטרו כ-15 אלף עובדים במהלך חודש ינואר.

הנתונים מבוססים על נתוני המגמה לחודש ינואר 2009, שפירסמה הלשכה, על סמך חישוב נתוני המגמה החודשיים - מתוך 'סקר כוח אדם'.

הנתונים מלמדים כי בין מאי 2008 לינואר 2009 הצטרפו למעגל האבטלה 23 אלף עובדים. בסה"כ מספר המובטלים במשק נכון לחודש ינואר עומד על כ-202 אלף איש. ואולם, אם לוקחים בחשבון את גלי הפיטורים בפברואר ובמארס, הרי שנכון להיום שיעור האבטלה בפועל עומד על 7% לפחות. נזכיר כי לפי תחזיות בנק ישראל, שיעור האבטלה צפוי להסתכם בסוף השנה הנוכחית ב-8%, כלומר, תוספת של 36 אלף עובדים למעגל האבטלה.

היום פירסם גם משרד התמ"ת כי מספר המשרות הפנויות במגזר הפרטי ירד ברבעון הראשון של 2009 ב-13% לעומת הרבעון האחרון של 2008, והשלים ירידה דרמטית של 62% לעומת מספר המשרות הפנויות ברבעון המקביל אשתקד. ראש מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, בני פפרמן, העריך כי בשני הרבעונים האחרונים פוטרו במגזר הפרטי 80 אלף עובדים.

סימן לאופטימיות? שירות התעסוקה מדווח על התמתנות במספר המפוטרים

ובינתיים, על פי נתוני שירות התעסוקה, מספר המפוטרים החדשים בחודש פברואר עמד על 17,830, זאת לעומת 19,719 מפוטרים בחודש ינואר. אמנם עדיין מדובר במספר גבוה של מפוטרים, אך בשירות התעסוקה מבחינים במגמה ברורה: בעוד שבחודשים אוגוסט דצמבר 2008 עמד הגידול החודשי במספר המפוטרים החדשים על 4.5%, בינואר נרשם גידול של 3.4% ובפברואר ירד הגידול לרמה של 2.6%.

מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, מעדיף להמתין בסבלנות. "מוקדם עדיין להעריך באם מדובר בהתמתנות בשעורי הגידול באבטלה שנמצאת במגמה ברורה של עליה ב-11 החודשים האחרונים".

אתמול אושרה סופית על ידי משרדי האוצר והרווחה, יחד עם המוסד לביטוח לאומי, תוכנית להתמודדות עם הרחבת האבטלה. התוכנית אמנם כוללת הגמשה של הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה, אך אינה מאריכה את תקופת הזכאות לדמי אבטלה - כאשר ישראל נחשבת לאחת המדינות הקשוחות בעולם המערבי מבחינה זו. עובדה זו גוררת תגובות קשות מצד בכירים לשעבר במערכת הציבורית.

"בארה''ב, מעוז הקפיטליזם, מעניקים דמי אבטלה ב-100 יום יותר מישראל", אמר פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, במהלך דיון שנערך אתמול בוועדת הכספים. "זה מחייב בימים כתיקונם וזה בטוח מחייב בעת הזו", הוא הוסיף. לדבריו, בין חלופת הארכה של תקופת זכאות לדמי אבטלה לבין הפחתת מסים, המהלך האחרון הוא פחות יעיל שכן מתן הקלות לאלו שנמצאים במעגל העבודה לא מגדילה משמעותית את הצריכה הפרטית ולכן היא פחות יעילה לעומת אלו שכעת יצאו ממעגל הצריכה לאחר שפוטרו ממקום עבודתם.

ד''ר מומי דהן, בכיר לשעבר בבנק ישראל ומרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, תמך בדברי בן בסט. לדבריו, אי התערבות ממשלתית ואי הגדלת תקופת הזכאות לדמי אבטלה עלולות ליצור דינאמיקה שלילית של הקטנת הביקושים, שתגרום לעוד פיטורים ולירידה נוספת בביקושים.

החרפה בעומק האבטלה

דו"ח מרכז טאוב שהתפרסם היום מצביע על כך שדווקא בימי הצמיחה החדה במשק, חלה החרפה בעומק האבטלה. כלומר, מספר המובטלים אמנם הצטמצם בזכות גידול במקומות העבודה ועידוד השתלבות בשוק העבודה בין היתר על ידי "תוכנית ויסקונסין", אולם מצבן של אוכלוסיות חלשות שלא הצליחו להשתלב במעגל העבודה, הלך והחמיר.

מדובר בעיקר בבעלי השכלה נמוכה ובערבים ישראלים, שלא הצליחו להשתלב בין היתר בשל התרחבות העסקת עובדים זרים. על פי הדו"ח, בתוך עשור הוכפל מספרם של אזרחים המצויים במעגל האבטלה מעל שנה. פרופ' דן בן-דוד, העומד בראש מרכז טאוב, קורא לממשלה החדשה לבצע טיפול שורש בגורמים העיקריים לפערים החברתיים-כלכליים, הפוגעים גם בצמיחה הכלכלית בת-קיימא של המשק כולו.