גם היטל השבחה יש להשיב: תוכנית משביחה שפג תוקפה תזכה בהחזר ההיטל

בעוד שבמסים שונים קיים מנגנון להחזר מס אם בוטל אירוע המס, אין זה כך בנוגע להיטל השבחה ; ביהמ"ש שם בצדק סוף לעיוות המס

לא אחת אנו נתקלים בביטולו של "אירוע מס" (אירוע שבשל התרחשותו נוצרה חבות בתשלום מס), לבטח בנסיבות התקופה והמצב השורר במשק. במקרה כזה, כעיקרון, הרשות תשיב את המס ששולם. עיקרון זה עובר כחוט השני בחוקי המס ובפסיקה, שהכירו בכך שאחת מהתכליות שביסוד חוקי המס היא התכלית של "גביית מס אמת". לשם הגשמתה, לא יהא זה ראוי ליתן תוקף לתוצאת מס שאינה צודקת, היוצרת "עיוות מס", הואיל והנישום ישלם מס, אף כי העילה שעמדה ביסוד גבייתו חלפה לה מהעולם.

בחוקי המס השונים - מס שבח, מע"מ, מס קנייה וכו', והפרשנות להם זכו בפסיקה, ניתן למצוא דוגמאות לגישה המשקפת את התכלית כאמור (בכפוף לכך שהפסיקה העמידה כללים מחמירים להכרה בביטול, בנסיבות הנבדקות כל תיק לגופו).

אלא מאי? לעניין היטל השבחה - הדבר שונה במקצת, שכן בחקיקה המתייחסת להיטלי השבחה (הסדר המצוי בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965), חסרה הוראה חקוקה המסדירה השבה במקרה של תשלום כדין (במובחן מתשלום ביתר או בטעות).

מקרה כזה הגיע לאחרונה (9.2.09) לפתחו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בפני השופט צ. זילברטל, בת"א (י-ם) 9224/07 הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לירושלים (פורסם באתר בית המשפט) (להלן: "עניין הפטריארך").

באותו עניין השאלה העיקרית שנשאלה היא, האם חייבת הרשות להשיב לבעל מקרקעין היטל השבחה שנגבה כדין עקב מתן תוקף לתוכנית מתאר מקומית שהשביחה את המקרקעין עליהם היא חלה, לאחר שפג תוקפה של תוכנית זו על פי הוראותיה שלה, וזאת מבלי שיש הוראת חוק המורה כן.

בעניין הפטריארך ניסו התובעים להקיש מהוראות החוק והפסיקה שבחוקי המס האחרים, וללמוד מהם על קיומו של עקרון משפטי בדבר השבת מס כאשר אירוע המס מתבטל.

אלא שהרשות טענה מנגד, שניתן ללמוד מקיומן של הוראות אלה בהקשרים אחרים על כך שלעניין היטל השבחה מדובר בהסדר שלילי דווקא (טענה מקוממת, בלשון המעטה).

ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור הפטריארך והעמיד את הרשות על מקומה, לאחר שניתח את חוקי המס ואת פרשת אלקה (מע"מ) בפרט, וקבע כי הדברים שנאמרו שם יפים לענייננו אף מקל וחומר, ולפיכך: "כאשר מתבטל אירוע המס שבעטיו נוצרה החובה לשלם היטל השבחה, כך שההשבחה כבר אינה קיימת עוד, אין זה ראוי שהרשות תוסיף ותחזיק בהיטל ששולם וקמה חובה להשיב את ההיטל... לא יהא זה ראוי ליתן תוקף לתוצאת מס שאינה צודקת, היוצרת "עיוות מס"... על כן, גם בהעדר הוראה מפורשת בחוק, ראה בית המשפט לנכון להגיע לתוצאת מס צודקת בדרך של ישום עקרונות יסוד המקדמים את תכלית החקיקה, ולא ראה את שתיקת המחוקק כיוצרת הסדר שלילי".

אשר לבסיס הפוזיטיבי לקיומה של חובת השבה במקרה זה, נקבע בפסק הדין כי הוא מצוי בחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.

; הכותב הוא עו"ד במשרד גולדמן ברון, מומחים בתחום עבירות מיסים ואיסור הלבנת הון.