מה תעשה שנת 2009 להרגלי הצפייה שלנו? יכול להיות שלא הרבה. נחרוק שיניים מול שידורים חוזרים, נברח לערוצי נישה, ובמקרים קשים במיוחד ניאלץ אשכרה לדבר עם בני המשפחה שלנו.
מקץ כמה חודשים תחלוף השפעתו הרעה של המיתון (או של הכוח המשתק עוד יותר, הפחד שהגרוע מכל עוד לפנינו), לאט-לאט יופשרו כל אותם פרויקטים טלוויזיוניים מוקפאים, ואנו נשוב לרבוץ מול הטלוויזיה כבעבר.
עד כה היו עונות השפל בעשייה הטלוויזיונית המקומית, קשורות לעונות השנה. חודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר למשל, נחשבים מסורתית לחור השחור של לוח המשדרים, מסיבות מובנות. אלא שהפעם מדובר במשהו שונה לגמרי. אחזו את לוח המשדרים, נערו אותו היטב היטב - ובדקו כמה תוכניות באמת ראויות לצפייה נותרו, אחרי שכל השידורים החוזרים או ההפקות בשקל וחצי נשרו ממנו.
לפעמים נדמה שהמזל הוא שאת מהדורות החדשות אי-אפשר לשדר בשידורים חוזרים, כך מובטחת לנו לפחות הפקת מקור יומית אחת לערוץ. בעצם, מאחר שהמציאות כאן נוטה לחזור על עצמה, אולי עלינו פה על סטארט-אפ.
הנזק מבחינת הערוצים המסחריים עלול להיות אדיר. גם כך יש זליגה מתמשכת של צופים לכיוון ערוצי הנישה, לכיוון בידור מקוון או לעבר ה-VOD והיס מקס (השניים האחרונים נשענים אמנם על ההיצע הטלוויזיוני הקיים, אבל כשאתה יכול לבחור לראות כל תוכנית בכל שעה, ניתן עדיין ליצור לוח משדרים פרטי סביר).
זה לא עוד קיץ שחון שנחתם בחגי תשרי שלאחריהם אנו שבים ומתכנסים סביב מדורת השבט ומפיחים בגחליה רייטינג סביר. בהתלהבות שבה קפצו הערוצים 2 ו-10 על עגלת המיתון, מתוך מגמה לחסל את כל הוצאות ההפקה שלהם, הם עלולים עוד לאבד את עצמם לדעת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
