פרקליטי קצב מתכוננים

בשעות הצהריים התקיים במשרד המשפטים טקס חילופי השרים במשרד המשפטים. בשולחן המכובדים ישבו זה לצד זה, שר המשפטים היוצא פרופ' דניאל פרידמן, והשר הנכנס, ד"ר יעקב נאמן. לידם ישב היועץ המשפטי לממשלה (היועמ"ש), מני מזוז. מעניין שדווקא בימים אלה, שבהם נערך בית המשפט המחוזי בתל-אביב למשפטו של הנשיא לשעבר, משה קצב, שייפתח בעוד 3 שבועות, יושב לצדו של מזוז במשרד המשפטים אחד האנשים המרכזיים שהביאו לפרוץ הפרשה, ביולי 2006.

נאמן היה עורך הדין הראשון שעמו התייעץ קצב בנוגע לפגישותיו עם א' מבית הנשיא, ונאמן היה זה שיעץ לקצב לפנות ליועמ"ש, ולהתלונן על ניסיון סחיטה מצידה. קצב הקליט בסתר את פגישתו עם א', ו-3 ימים לאחר מכן זימן אליו את מזוז לפגישה שבה סיפר לו על ניסיון הסחיטה, ואף מסר לו מכתב - אף שטרח והדגיש כי הוא אינו רואה במעשה סחיטה ואינו מגיש תלונה רשמית.

כיום אומר קצב כי הוא מצטער שזימן אליו את היועמ"ש, אחרת הפרשה לא היתה פורצת. יכול להיות שהוא צודק - ואולי הוא רשאי להאשים בכך את נאמן. בכל מקרה, מעורבות נאמן בתחילת הפרשה היא שולית, וקשה להאמין שהמסכת הראייתית שתיפרש בבית המשפט תגיע גם אליו. אם הבלתי צפוי יקרה, יירשם תקדים נוסף בפרשה, שבו שר המשפטים יזומן להעיד במשפט פלילי שנגיעתו אליו היא מתוקף תפקידו כעורך דין לפני מינויו לשר. ואולי נאמן יטען לחיסיון עורך דין-לקוח, אם יישאל מה יעץ לקצב.

דיון ההקראה במשפט קצב, כך נקבע השבוע, יתקיים בתוך 3 שבועות, אך לא ברור אם שלב ההוכחות יחל בסמוך למועד זה. הדבר תלוי במספר גורמים, ובין היתר בשאלה מה יהיה אורך השלב המקדמי ומה מצב יומניהם של 3 השופטים היושבים בתיק, ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח. עוד לפני הגשת כתב האישום על-ידי הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ואחרי הודעת היועמ"ש על החלטתו להאשים את קצב באונס, דרשו סניגוריו מהפרקליטות לקבל את כל חומרי החקירה הנוספים, שנאספו בהשלמות החקירה ב-2008. זאת, לצורך קיום שימוע שני, נוסף על זה שהתקיים במאי 2007.

אין זכות לשימוע נוסף

לסניגורים - אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא - היו שני נימוקים עיקריים לדרישתם: ענייני ופרסונלי. לטענתם, השימוע הראשון עסק בטענותיהם בנוגע לחומר החקירה שהצטבר עד אז, וממילא לא נטענו במסגרתו טענות באשר לחומרים שהצטברו בהשלמות החקירה שנערכו מאוחר יותר, ומגיעה להם זכות שימוע גם בנוגע אליהם. בנוסף, מאז השימוע הראשון נכנסו לתמונה מצד הפרקליטות משה לדור, פרקליט המדינה שהחליף את ערן שנדר, וכן צוות התובעים רונית עמיאל ונסים מירום, שבאו במקום אירית באומהורן ואלי אברבנאל. לטענת סניגורי קצב, עומדת להם זכות לנסות לשכנע גם את ההרכב החדש כי הגשת כתב אישום אינה ראויה.

משרד המשפטים דחה את הדרישה לקיים שימוע נוסף - הן בעצם הגשת כתב האישום לבית המשפט, והן במכתב ששיגר עו"ד רז נזרי, עוזרו של היועמ"ש, שבו הסביר כי לשיטתה של הפרקליטות, לא עומדת לקצב כעת זכות לקיום שימוע נוסף. זאת, הן מאחר שהשימוע המקורי התפרש על שתי ישיבות ממושכות בתוספת השלמת השימוע בכתב, והן מאחר שמרבית השלמות החקירה שבוצעו ב-2008, נעשו על בסיס חומרים ותצהירים שהעבירו סניגורי קצב, כך שמדובר בנושאים מוכרים להם. את ההרכב החדש מטעם הפרקליטות יפגשו אפוא הסניגורים בבית המשפט, לא בלשכת מזוז.

הטענה המקדמית: הגנה מן הצדק

נותר עניין חומרי החקירה. נכון לאתמול טרם קיבלו הסניגורים את חומרי החקירה הנוספים, שעל הפרקליטות להעביר לידיהם לקראת תחילת המשפט. אפשר שבפרקליטות המתינו עד שבית המשפט יקבע תאריך להקראת כתב האישום, כדי שהחומרים לא ישכבו זמן ארוך מדי בידי הסניגורים ויגרמו לפיתוי שאין לעמוד בפניו להדליפם. כעת, כשנותרו 3 שבועות בלבד עד תחילת המשפט, יגיעו הקלסרים הנוספים בקרוב.

בשלב ההקראה במשפט יתבקש הנאשם להודות או לכפור באשמה. עוד לפני כן יוכלו עורכי דינו להעלות טענות מקדמיות. הטענה המעניינת מכולן, אם תיטען, תהיה הגנה מן הצדק. משמעותה, שעל בית המשפט להימנע מלהידרש כלל לשאלת אשמתו של קצב, ולהורות על ביטול כתב האישום בשל התנהגות שערורייתית של התביעה או בשל חוסר יכולת לקיים משפט צדק במצב שנוצר.

בין סניגוריו של קצב שוררת מחלוקת בשאלה באיזה שלב של המשפט כדאי להעלות את הטענה. החוק קובע כי הם רשאים להעלותה בכל שלב משלבי המשפט, כולל במסגרת הטענות המקדמיות. לפי הערכה הנשמעת בקרב הסניגורים, גם אם שופטי ההרכב ישתכנעו שיש ממש בטענת ההגנה מן הצדק במקרה זה, הם עשויים להירתע מלקבל אותה בשלב המוקדם, ובכך למנוע את שמיעת העדויות מצד התביעה ומצד ההגנה. אפשר שיהיו פתוחים יותר לקבל את הטענה אחרי שמסכת ההוכחות נגד קצב תישמע במלואה, ולפני שיתפנו לכתיבת פסק-הדין.

היחס המסתמן של ביהמ"ש

מתי בדיוק יחל שלב ההוכחות במשפט? אפשר שהוא יידחה עד אחרי הפגרה, אך זה איננו ודאי. השופטת דבורה ברלינר, הממונה על המחלקה הפלילית בבית המשפט המחוזי, בהיעדר נשיא מכהן לבית המשפט, קבעה את הרכב השופטים גם מתוך התחשבות ביומני הדיונים לחודשים הקרובים. השופטת מרים סוקולוב ישבה בהרכב בראשות השופטת ברכה אופיר-תום, שדן בחודשים האחרונים במשפטו של אסי אבוטבול.

אופיר-תום, שפרשה כבר לגמלאות, נמצאת כעת בתקופת 3 החודשים שבהם עליה לסיים את כתיבת פסק-הדין. לאחר מכן יומנה של סוקולוב פתוח, גם אם יוחלט לקיים את משפטו של קצב באופן מזורז, כמה ישיבות בכל שבוע.

השופטת יהודית שבח ישבה בהרכב בראשות השופט אורי שוהם, שאמור להישאר בפעילות עד חודש ספטמבר, אך שבח עצמה עשויה לסיים את מטלותיה במסגרתו מוקדם יותר. נשאר ראש ההרכב, השופט ג'ורג' קרא, שיומנו מלא בחודשים הקרובים בתיקים שונים כדן יחיד, אך ייתכן שהוא יורה על דחיית התיקים הללו לעתיד, כדי לפנות את הזמן למשפט קצב.

הדיונים הראשונים בתיק יסמנו את הלך הרוחות בקרב הצדדים, ואת יחסו המסתמן של בית המשפט, לפחות בהיבט הדיוני. במחוזי בתל-אביב יש מי שמעריך כי סניגוריו של קצב יעשו הכול כדי למשוך את השלב המקדמי, ולדחות את פתיחת שלב ההוכחות. בין מועד פתיחת המשפט ועד פגרת הקיץ יש פחות מ-3 חודשים, ואם יהיה צורך להקדיש כמה ימים לדיון בהיבטים השונים של הגנה מן הצדק, ולאחר מכן להמתין שבועות אחדים להחלטת השופטים בעניין זה, אפשר שעד התביעה הראשון ייקרא לדוכן רק בחודש ספטמבר.

מצד שני, השופט קרא ידוע כמי שאינו מאפשר לצדדים באולמו לנקוט תרגילי השהיה, ואינו נגרר להרפתקאות משפטיות. תגובתו, יחד עם חברותיו להרכב, לטענות המקדמיות שיישמעו במעמד ההקראה, תהווה מדד לשאלה אם לאחר כל התהפוכות והתלאות שידעה פרשת קצב מאז פרצה בקיץ 2006, יעניק גם בית המשפט יחס מיוחד לנאשם שהיה רם מעלה, או שידבוק בכללים הפורמליים, במטרה להוכיח שמבחן בוזגלו, שעניינו שוויון לפני החוק, לא נעלם מהמשפט הישראלי.