בכל פעם שמגיעים לאזור ה-15 באפריל, מתחילה תקשורת הספורט בארה"ב בדיון שעיקרו הוא בגדול "איך הפכו דווקא הספורטאים לשעירים לעזאזל של רשויות המס". העניין הוא כזה: 15 באפריל הוא "יום המס" (tax day) בארה"ב, שבו בין היתר מתברר כמה מס ייאלצו לשלם הספורטאים על ההכנסה שלהם. על פניו לא ביג-דיל, אלמלא חוק אחד בשם jock tax, שמשפיע מאוד על הספורטאים. על הכיס ובעיקר על מצב הרוח.
בתחילת שנות החמישים יושם בארה"ב חוק לפיו תושבים של מדינה מסוימת שמבקרים במדינה אחרת לצרכי עבודה ועסקים, נדרשים לשלם מס למדינה "המארחת" עבור ההכנסה שייצרו באותו מקום. הבעיה התחילה כאשר במהלך השנים התברר שלחוק הזה אין שיניים וכמעט בלתי ניתן לאכוף אותו. כי בלתי אפשרי לעקוב אחרי אנשי עסקים, ומתי עברו ממדינה למדינה ומתי הצליחו "לייצר" הכנסה לא במדינת האם שלהם. עד כאן הכל בסדר, אבל מה הקשר בין הקשקוש הזה לספורט?
אז ככה, 40 שנה באמת שאף אחד לא ממש יישם את החוק הזה. אבל בתחילת שנות התשעים, ליתר דיוק במאי 1991, נפל דבר: מייקל ג'ורדן הגיע עם שיקגו בולס ללוס אנג'לס, ולקח אליפות היסטורית על חשבון הלייקרס בסדרת גמר בלתי נשכחת (1-4).
לפי הגרסה המקובלת, כחלק ממסע הנקמה של LA, רשויות המס בלוס אנג'לס החליטו להפעיל בפעם הראשונה בהיסטוריה את החוק הרדום. כשהגיע המועד השנתי הגיעו לכל שחקני הבולס מכתבים ממדינת קליפורניה ובהם דרישה לתשלום מס עבור ההופעות שלהם באותה שנה במדינת קליפורניה. בבולס מאוד לא אהבו את העונש, אבל נאלצו להשלים עמו. מאותו רגע העניינים יצאו מכלל שליטה, ועד היום הספורטאים המקצועניים בוכים על אותה אליפות של הבולס. כשהתברר למדינות השונות שהסיפור הוא מאוד פשוט, מאותה שנה עוד ועוד מדינות החלו להחיל את החוק הזה על ספורטאים. כל זה בזמן שבאנשי העסקים "הרגילים" אף אחד מרשויות המס לא ממש התעניין.
למה דווקא ספורטאים? קודם כל כי מדובר באוכלוסיה בעלת שכר גבוה יחסי. ובנוסף, לא צריך להשקיע יותר מדי מאמצים כדי לעקוב אחריהם. הלו"ז של השחקנים המקצוענים ידוע חודשים מראש, וכל מדינה צריכה רק לסמן וי איזה שחקן הגיע וכמה זמן הוא שהה במדינה.
בכל ארה"ב, רק שבע מדינות מוותרות על המיסוי שהן דורשות מתושבים "אורחים". אבל מתוך 24 המדינות בארה"ב שיש להן קבוצות מקצועניות, 20 מדינות נמצאות בהסדר המיסוי הזה, וכולן משתמשות בו.
התחשיב הוא כזה: בכל פעם ששחקן מגיע לעיר ל"נסיעת עבודה", כלומר משחק ליגה, המדינה אליה הוא הגיע רשאית לסמן את היום הזה כיום עבודה שלו ולדרוש ממנו מס. ב"לוס אנג'לס טיימס" בדקו ומצאו שאלכס רודריגז, כוכב הבייסבול של ניו יורק יאנקיז שהיה חתום על חוזה של 25 מיליון דולר לעונה (מאז שיפר אותו ל-27 מיליון), נאלץ לשלם למדינת קליפורניה מס בסכום כולל של 225 אלף דולר עבור 9 המשחקים ששיחק בלוס אנג'לס במהלך עונת 2006/07. זה מבלי קשר למס של 35% שהוא משלם במדינת ניו יורק. אם לוקחים כדוגמה את שחקני היאנקיז שהגיעו ביחד עם רודריגז לאותם 9 משחקים בלוס אנג'לס, הרי שרק מהיאנקיז הכניסו רשויות המס של קליפורניה סכום של כ-2 מיליון דולר בשנה אחת.
קליפורניה לא סתם מקבלת את ההתייחסות העיקרית לכל העניין הזה. במדינת קליפורניה יש 15 קבוצות ספורט מקצועניות, כלומר זו המדינה שמארחת הכי הרבה משחק ספורט. ובאופן ישיר היא גם המדינה שהכי נהנית מהחוק המוזר. רק על החוק המרגיז הזה הכניסו רשויות המס של קליפורניה 102 מיליון דולר בעונת 2006/07 מספורטאים שבאו לשחק נגד הקבוצות ממדינת קליפורניה.
אגב, ממש במקרה - קליפורניה היא גם המדינה שבה אחוז המס שנגבה מספורטאים "אורחים" הוא הגבוה ביותר בארה"ב - 10.3%.
רוצה לקבל ישירות לתיבת המייל שלך את כל הסיפורים הספורטיביים המעניינים מארצות הברית? הירשם עכשיו לניוזלטר והתראות ספורט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
