הבנקים שקיבלו חילוץ משתוללים עם עמלות וריביות

בממשל חוקרים דיווחים שהבנקים הגדולים שקיבלו סיוע חירום בהיקף של מיליארדי דולרים כדי לשחרר אשראי לשוק, ניצלו את ההזדמנות לייצר רווחים על גבם של הלקוחות ; הבנקים הקפיצו את העמלות, העלו את הריביות וסיפקו הלוואות בתנאים "דרקוניים"

הוועדה בממשל שמפקחת על החילוץ הפדרלי של הבנקים בודקת כעת גל של תלונות שהבנקים הללו ייקרו את העמלות והריביות שהם גובים מהלקוחות שלהם. כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" הבוקר (ב').

לפי העיתון, מאז שהופעלה תוכנית TARP לסיוע לבנקים בסכנת קריסה, באוקטובר 2008, הבנקים שקיבלו מהממשל הלוואות חירום הקפיצו את העמלות על שורה ארוכה של פעולות שגרתיות, העלו את הריבית על כרטיסי אשראי והמשיכו לספק הלוואות בתנאים שהוגדרו כ"דרקוניים" על-ידי ארגונים צרכניים. למעשה, הבנקים פעלו להיפך ממה שתוכנית TARP התכוונה - לשחרר את פקקי ההלוואות ולהוזיל אותן.

ריבית פי שניים

בשבוע שעבר, לדוגמה, הודיע בנק אוף אמריקה לחלק מלקחותיו שהריבית על כרטיסי האשראי שלהם תוכפל כמעט, ל-14% בשנה. הבנק הזה מצפון קרוליינה, הגדול ביותר בארה"ב כיום, שקיבל מהממשל 45 מיליארד דולר, גובה גם עמלות של 10 דולר על שורה ארוכה של עסקאות בכרטיסי אשראי.

סיטיגרופ, לשעבר הבנק הגדול ביותר, שקיבל גם הוא סיוע דומה מהממשל, מנסה לפתות לקוחות ללוות כספים בריביות גבוהות. "תוכלו לקחת היום 5,000 דולר", נאמר בעלונים של הבנק שנשלחו ללקוחות, אלא שהמודעות לא חושפות את העובדה שההלוואות הללו ניתנות לעיתים קרובות בריבית שנתית של 30%.

"הריבית שלנו תחרותית בהשוואה להצעות דומות בשוק", ומשתנה בהתאם לאיכות אשראי של הלקוח", הגיב דובר של סיטיגרופ, שקיבל מהממשל 50 מיליארד דולר. הממשל יהפוך בקרוב לבעלים של 36% ממניות הבנק הזה.

"כדי להמשיך להציע מוצרים ושירותים תחרותיים, ולהלוות בצורה אחראית בסביבה הנוכחית, אנו חייבים להתאים את המחירים שלנו", מסרה דוברת של בנק אוף אמריקה בתגובה לשאלה על מדיניות העמלות והריביות החדשה.

זעם פוליטי

האחזקות של הממשל במאות בנקים אמריקניים, יחד עם הזעם הפוליטי כלפי תנאי השכר וההטבות של בכירי הבנקים, מעלים את הסבירות לרגולציה חדשה על ההתנהלות הבסיסית ביותר של הבנקים. הדו"חות הכספיים שלהם לרבעון הראשון, שיפורסמו החל מהשבוע, ייבחנו בקפידה מיוחדת, כדי לראות כמה מכספי משלם המסים נוצלו למתן הלוואות חדשות.

אליזבת וורן, יו"ר ועדת הפיקוח שהקים הקונגרס למעקב אחרי החילוץ הפדרלי, מסרה שהוועדה מכינה כעת דו"ח שבוחן מקרים של פעילות הלוואות בלתי-תקינה של בנקים שקיבלו כספי ממשל. "האנשים שמסבסדים את הפעילות של הבנקים באמצעות כספי המדינה, הם אותם האנשים שמייצרים את הרווחים הגבוהים שלהם באמצעות הלוואות לצרכנים. למעשה, אנחנו דורשים כאן ממשלם המסים לשלם פעמיים", אמרה וורן בראיון.

בחודש שעבר אישרה ועדה בסנאט ברוב דחוק הצעת חוק שתרסן חלק גדול ממדיניות כרטיסי האשראי והתמחור של הבנקים, כולל העלאת ריביות. תומכי החוק טענו שרבים מהמוסדות הגדולים שמנפיקים כרטיסי אשראי קיבלו סיוע ממשלתי, ולכן הם חייבים בפיקוח הדוק יותר.

הבנקים טוענים שייקור העמלות והריביות, גם ללקוחות בסיכון נמוך, הוא דרך לגיטימית להחזיר לעצמם חלק מן העלויות של ההלוואות הגרועות במאזניהם. הם טוענים גם שלמשלם המסים יש אינטרס שהם יחזרו במהירות לרווחיות. "להגבלות חדשות על נוהגי ההלוואות עלולה להיות השלכה שלילית על רווחי הבנקים", אומר ג'ררד קאסידי, אנליסט בחברת RBC קפיטל מרקטס.

מנצלים את הצורך

המחלוקת מדגישה גם את ניגודי העניינים של הממשל, שהוא בו זמנית בעלים של בנקים רבים ומפקח שלהם. לא כל מה שטוב לשורה התחתונה של דו"חות הבנקים טוב גם ללקוחותיהם. עד כה, הרשויות התמקדו בעיקר בהחזרת המוסדות הפיננסיים לאיתנות. אך ארגונים כמו "פדרציית הצרכנים של אמריקה" מצביעים על כמה דוגמאות חריגות באמת בתחום זה.

פסיפיק קפיטל בנקורפ מסנטה ברברה בקליפורניה קיבל סיוע ממשלתי בסך 180.6 מיליון דולר מ-TARP, והוא מתמחה ב"הלוואות המתנה להחזרי מס". אלה הן הלוואות שלוקחים לקוחות כנגד החזרי מס פדרלי ומדינתי שמגיעים להם - והריבית עליהן מגיעה בדרך כלל ליותר מ-100% בשנה.

דוברת של פסיפיק קפיטל מסרה בתגובה שהבנק לא משתמש בכספי הממשל להלוואות הללו, אך הודתה שהסיוע הממשלתי ישפר את מצבו הכללי של הבנק, והוא יוכל להרחיב את פעילות ההלוואות בכל התחומים.

בנקים אזוריים גדולים כמו יו.אס בנקורפ ו-וולס פארגו, מציעים הלוואות "מקדמה לחשבון צ'קים" בריבית של 120% בשנה שמאפשרות ללקוחות עם חשבונות של הפקדות ישירות גישה לכספים לפני שהם מופקדים בחשבונות הללו. ההלוואות הן קצרות מועד. הבנקים טוענים שהלקוחות נהנים כך מגישה לאשראי חירום בעלות נמוכה, כי ההלוואה הרגילה היא לכמה שבועות.