הסוכנות לביטחון לאומי, רשת הציתות האלקטרונית של המודיעין האמריקני, הקליטה ב-2006 שיחה בין צירת בית-הנבחרים הדמוקרטית ג'יין הארמן לבין אדם החשוד שהוא סוכן ישראלי, שבה הבטיחה הארמן לפעול במשרד המשפטים למען שני אנליסטים באייפא"ק, השדולה הפרו ישראלית בוושינגטון, שנחשדו, ועודם חשודים, בהדלפת מידע מסווג לישראל.
הבטחת הארמן ניתנה בעקבות בקשתו של ה"סוכן". בתמורה, הבטיח לה בן שיחה הישראלי, שהוא ידחוף את מינויה למשרת יו"ר ועדת המודיעין של בית-הנבחרים. הישראלי אמר, כי יפעל בעניין זה אצל ננסי פלוסי, שהיתה אז ראש סיעת המיעוט הדמוקרטי בקונגרס.
ההנחה היתה, שבבחירות הקרבות, בנובמבר 2006, ירשמו הדמוקרטים ניצחון ויזכו ברוב לפחות בבית-הנבחרים. פלוסי היתה צפויה, אפוא,להתמנות ליו"ר הבית, עם סמכות למנות ראשי ועדות. הארמן נחשבת המומחית הראשונה במעלה לענייני מודיעין בקרב הצירים הדמוקרטיים בקונגרס.
הארמן אמרה לבן שיחה, כי היא תהיה מוכנה "להיכנס" לפרשת אייפא"ק, "אם אתה חושב שזה ישנה משהו". המחוקקת, שנבהלה כנראה ממשמעות הבטחתה, אמרה לישראלי שעמו דיברה, "השיחה הזו מעולם לא התקיימה" וסיימה את השיחה.
מידע על הפרשה התפרסם אתמול (ב') בקונגרשנל קוורטרלי בטור של הכתב לענייני מודיעין ג'ף סטיין. הוא מצטט גורמים מודיעיניים ואחרים, לרבות שני עובדים לשעבר בסוכנות לביטחון לאומי שמודעים לתוכן השיחה המצותתת של הארמן.
תזכורת: ב-2005 הודה אנליסט בכיר בפנטגון, לורנס פרנקלין, כי סיפק מידע מסווג על איראן לשני אנליסטים באייפא"ק, סטיב רוזן וקית ווייסמן. הוא נדון לכמעט 13 שנות מאסר. וייסמן ורוזן הואשמו אף הם בהדלפת מידע מסווג (אך לא בריגול) לגורמים שונים, בכללם דיפלומט ישראלי ועיתונאים אמריקניים, אך הם כופרים באשמה ומשפטם צפוי להיפתח ביוני.
בתגובה פרסמה הארמן הכחשה נרגזת בזו הלשון: "אלה טענות שערורייתיות ובדיות ממוחזרות נטולות כל בסיס במציאות. מעודי לא הייתי מעורבת בפעילות כזו. אלה שמפיצים את ההאשמות הכוזבות האלה צריכים להתבייש".
אכן נכון, שכבר ב-2006 התפרסמו ידיעות, שלוביסטים פרו-ישראליים פעלו למען מינויה של הארמן כיו"ר ועדת המודיעין בכך שהם גייסו כספים לקמפיין של פלוסי, שכאמור היתה צפויה להיות הגורם שיחליט מי יעמוד בראש ועדות בית-הנבחרים. אז גם פורסם, שאף.בי.אי. יזמה חקירה של הארמן, אך היזמה נזנחה בגלל "העדר ראיות".
מה שחדש בפרשה הוא, שהסוכנות לביטחון לאומי צותתה לשיחה של הארמן עם האדם החשוד שהוא סוכן ישראלי. הארמן לא היתה יעד לציתות. היא שורבבה לפרשה מפני ששוחחה עם היעד המקורי של הציתות, אותו סוכן ישראלי כביכול. הציתות לשיחותיו נעשה על פי היתר של בית-משפט מיוחד לאישור ציתותים, במסגרת מעקב אחר מה שתואר כפעולות חשאיות ישראליות בושינגטון.
קונגרשנל קוורטרלי מציין, כי אי אפשר לקבוע בוודאות את זהותו של האדם החשוד שהוא סוכן ישראלי וגורמי מודיעין אמריקניים סרבו "בעצבנות יתרה" לדון על היבטים אחרים של האזנות למטרות ישראליות, היבטים שנחשבים סודיים ביותר.
חודש לפני הפרסום בקונגרשנל קוורטרלי, כתב וושינגטון טיימס, כי מזה כמעט שנתיים אוסר הממשל האמריקני על כניסתו של ד"ר עוזי ארד לארה"ב בגלל מעורבותו בפרשת ההדלפות של האנליסטים באייפא"ק. ארד, לשעבר בכיר במוסד ומקורבו ויועצו של בנימין נתניהו, משמש עתה כראש המועצה לביטחון לאומי.
בראיון לטיימס הודה ארד, כי לא עלה בידו לקבל אשרה לארה"ב, אך אמר כי ממשלת ישראל תנסה לשנות את המצב. "מנכ"ל משרד החוץ אמר לגורמים במשרד החוץ האמריקני שאין שום סיבה לשלול ממני את האשרה", אמר ארד לעיתון.
פרקליטי משרד המשפטים בוושינגטון, שקראו את רישומי השיחה המצותתת, הגיעו למסקנה שיש ראיות לכאורה שהארמן "ניסתה להשלים ביצוע פשע". הם ניסו ליזום פתיחת חקירה חשאית נגדה, אך היזמה הופסקה עוד לפני שהחלה בעקבות התערבותו של שר המשפטים דאז, אלברטו גונסאלס, כותב קונגרשנל קוורטרלי.
הסיבה, לפי הידיעה: הארמן הגנה בעבר, והתחייבה להגן בעתיד, על תכנית ההאזנות החשאיות של הסוכנות לביטחון לאומי, שמצותתת גם לתקשורות קוליות ואלקטרוניות של אזרחים אמריקניים בלי אישור של בית משפט מיוחד, בניגוד לחוק. התכנית נחשפה בניו יורק טיימס והארמן מתחה ביקורת קשה על העיתון בגין החשיפה.
מהפרשה אפשר ללמוד מדוע לא זכתה הארמן בשום תפקיד מודיעיני בכיר בממשל אובמה, למרות הידע והניסיון שלה בנושאי מודיעין, מציין קונגרשנל קוורטרלי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
