לא שייע ולא פייגנבוים

דורון קרמר מכיר את רובי בלינקו מגיל 13. ולמרות שהוא משוחד לגביו, הוא לא היה צריך את הניצחון שלו עם אשקלון על מכבי ת"א כדי לקבוע שהוא אחד המאמנים הטובים בארץ

1. אני מכיר את רובי בלינקו מאז שאני בן 13. הוא אימן אותי באינספור קבוצות, אינספור שנים. אם יש מישהו שמגיע לו לזכות בהכרה כאחד המאמנים המובילים בארץ, זה האיש. אני מודה, אני משוחד. אבל עם עובדות, כמו אלה שהוא מראה באשקלון, או אתמול בהיכל נוקיה, אי אפשר להתווכח. כולם מדברים על הלב הגדול שלו, על המוטיבציה שהוא נותן לשחקנים, והשוואות מטופשות לשייע פייגנבוים עולות לאוויר. אבל צריך לזכור שקודם כל מדובר בטקטיקן מהמעלה הראשונה, שמצליח, בעזרת המון כדורסל, פסיכולוגיה, והתמקדות במטרה, למקסם את הסגלים שיש לו, אם זה באשקלון, בקבוצות לאומית שאימן בעבר או בקבוצות נוער שאימן בעבר הרחוק.

אחרי הניצחון על מכבי אתמול (שבת) הוא שם את הדברים, בפשטות, על השולחן, ואמר שנשארו עוד ארבעה משחקים, ומכבי, אם תרצה לעבור (יכול להיות שהיא לא רוצה?), תצטרך לנצח שלושה. כאילו שבמכבי, באשקלון, או בכל מקום אחר על הפלנטה, לא ידעו את זה. אבל לפתע, כשזה נאמר על אדמת נוקיה, אחרי סל ניצחון מופלא, זה פתאום נשמע מלחיץ. לפתע, הצהוב הפך חיוור. מכבי עם הגב לקיר? הקיר כבר נשבר מזמן. אם לחץ היה יכול לקבל צורה, נדמה שבאותו רגע הוא הפך למשקולת שהונחה, באלגנטיות, על צווארה של מכבי. לנצח שלושה משחקים את החבר'ה האלה מאשקלון? כבר עדיף ללכת למנדי'ס.

2. מבחינה ספורטיבית, תשעה ימים בין משחקים בסדרת פלייאוף כמו אלו שיהיו בסדרה של מכבי-אשקלון, היא חלמאות בלתי נסלחת. אבל אם אתם אוהדים של אשקלון, או לא אוהדים של מכבי, אתם סלחנים בני סלחנים. תשעה ימים זה מספיק זמן להוריד את אשקלון לקרקע, ולתת למכבי להירגע קצת. ועבור מכבי, אין דרך טובה יותר להירגע מאשר לצפות בפיינל-פור של היורוליג שייערך בסוף השבוע בברלין. הצפייה ביריבותיה האירופאיות (בהלפרין ובוויצ'יץ') מתמודדות על הבמה שמכבי הורגלה להשתתף בה יכולות להשאיר אצלה טעם טוב כמו להיכנס לחדר של אחותך ולתפוס אותה מקיימת יחסי מין עם החבר הכי טוב שלך.

וחוץ מזה, מה עדיף, לראות שוב את המשחק מול אשקלון?

3. הקביעה האבסולוטית בעולם מאמני הכדורסל הקובעת שאם אתה ביתרון שלוש והכדור אצל היריבה שלך להתקפה אחרונה, אתה עושה פאול ושולח אותם לקו, קיבלה אתמול סטירה לפרצוף ואולי סוף סוף פרשנים, מאמנים ואוהדים יירגעו קצת עם המקובעות הזו. מכבי בפלוס שלוש, שבע שניות לסוף, עשתה עבירה על קלי. הוא קלע את הראשונה, החטיא בכוונה את השנייה, ואת הריבאונד תפסו שחקנים משתי הקבוצות. נשרק כדור ביניים וחץ הפוזשן היה לטובת אשקלון. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים, ונותר רק לתהות אם האלטרנטיבה הזו יותר טובה מ"honest defense", חילוף על כל חסימה, וכפייה של זריקה קשה לשלוש, אם תילקח (כמו שאשקלון בחרה לעשות בסוף זמן המשחק החוקי וכפתה זריקה קשה של ארויו).

במקרה של אתמול, אם אשקלון היתה קולעת שלשה קשה בהתקפה האחרונה, המקרה הגרוע מבחינתה של מכבי היתה הארכה נוספת. היא בחרה לעשות עבירה וקיבלה את המקרה הגרוע יותר...

4. שלוש סדרות נוספות בפלייאוף מתחילות היום. מבחינתי, שכל שלושת הסדרות ילכו לחמישה משחקים, שכל משחק ייגמר כמו זה של מכבי-אשקלון, שהאולמות יהיו מלאים, והטלוויזיה תתמלא בשידורים. אחרי שהתנתקתי השבוע מערוצים 57 ו-58, נותר רק לקוות שערוץ הספורט ימלא את ייעודו כמו שמילא במשך כל השנים, וייתן לנו כדורסל ישראלי אהוב, מוכר ובערוץ פתוח. אם זה לא יקרה, יכול להיות שגם ערוץ 56 יהיה בסכנה.

5. גם בליגה הלאומית בכדורסל החל הפלייאוף. קבוצתי, נתניה, משחקת ברבע הגמר מול קרית טבעון ולרגע כתיבת שורות אלה, אנחנו מובילים 0-1 בסדרה של הטוב משלושה משחקים, ומקווים לסגור היום את הסדרה. במשחק הבית הראשון בפלייאוף, האולם הקטן בנתניה התחיל להתמלא, והראה איזה פוטנציאל ספורטיבי יש לעיר הזו. האווירה בקבוצה היא אווירה של פוקוס שלא נותן לשום הפרעה לחדור מבעד למעטפת הגדרת המטרה שלנו. אנחנו מתוכנתים למשימה אחת בלבד, וכרגע אנחנו במרחק של ארבעה משחקים מעלייה לליגת העל. אנחנו מרגישים חזקים, מוכנים, ולא מוכנים שאף אחד יעמוד בדרכנו.

כשהייתי בן 13, רובי בלינקו לימד אותי ללכת אחרי החלומות שלי. לאורך השנים הוא הלך אחרי החלומות שלו. גם אני הלכתי אחרי החלומות שלו, וזה הביא אותי רק למקומות טובים. עכשיו הגיע הזמן לחלום נוסף. מחוץ לחדר החלומות שלי, על הידית, תליתי שלט: נא לא להפריע.

רוצה לקבל ישירות לתיבת המייל שלך את כל טוריו של דורון קרמר? הירשם עכשיו בחינם לניוזלטר והתראות ספורט