ייצוגית במיליארד שקל נגד 5 הבנקים הגדולים בגין תיאום העמלות: "הלקוחות נפלו קורבן לקונספירציה מאורגנת"

התביעה הוגשה יממה לאחר קביעת קן כי בין הבנקים התקיים הסדר כובל לתיאום עמלות ; "את התחרות החופשית החליפה מדיניות מגובשת מצד הבנקים להעביר מידע זה לזה. בגין פעילותם האסורה עליהם לפצות את הציבור"

יממה לאחר קביעת הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, כי בין 5 הבנקים הגדולים התקיים הסדר כובל בנוגע לתיאום העמלות - הוגשה היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לתביעה ייצוגית בסך מיליארד שקל נגד 5 הבנקים הגדולים - הפועלים , לאומי , דיסקונט , מזרחי-טפחות והבינלאומי .

"התובעים, כמו כלל לקוחות הבנקים, נפלו קורבן לקונספירציה מתוכננת ומאורגנת", נטען בתביעה. "את התחרות החופשית החליפה מדיניות מגובשת מצד הבנקים להעביר מידע זה לזה על מנת להקל על עצמם את מלאכת התאמת העמלות. בגין פעילותם האסורה, על הבנקים לפצות את הציבור".

מדובר בתביעה ייצוגית שלישית המוגשת נגד הבנקים בעקבות חקירת רשות ההגבלים העסקיים בנוגע לתיאום העמלות.

התובעים טוענים, באמצעות עוה"ד רם גורודיסקי ואמיר ישראלי, כי "עקב מדיניות מתואמת של הבנקים, שהתאפיינה בשיתוף-פעולה אסור ביניהם ובחילופי מידע מכוונים ושיטתיים, נפגמה התחרותיות בשוק, ונתאפשר לבנקים לשמר רמה אחידה (וגבוהה) של עמלות".

שיחות טלפון

קביעת הממונה קן מהווה ראיה לכאורה לנאמר בה בכל הליך משפטי. המשמעות היא כי התובעים מוכיחים לכאורה את תיאום העמלות, ולפיכך הנטל עובר לבנקים להוכיח כי לא היה תיאום.

קן קבעה כי המידע הועבר בעיקר בשיחות טלפון בין אנשי מחלקות העמלות של הבנקים, שהיו אמונים על המחרת וגביית העמלות. "המידע שהועבר בין הבנקים הבהיר את שהיה חלקי וחסר בתעריפונים שפרסמו לשימוש הלקוחות. התעריפונים הפומביים תוארו על-ידי אנשי העמלות שנחקרו ככתובים ב'סינית', והתעריפון כולו תואר כמסמך ש'רק מי שכותב אותו מבין' וכדומה. את הפערים בין המידע שבתעריפונים לבין העמלות שנגבו בפועל, בחיי המעשה, השלימו הבנקים בהעברות מידע" ביניהם, מידע שסייע ל"יישור הקו" וליישום אסטרטגיית המיקום היחסי במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.

לטענת התובעים, אלמלא העברת המידע בין הבנקים - הלקוחות לא היו משלמים עמלות מופקעות ומופרזות. "הגם שאין המדובר בכתב אישום פלילי, הרי שמדובר ב'כתב אישום' לכל דבר, ובמסמך מפורט המבסס מעל לכל שמץ של ספק את המסקנות החמורות המפורטות בו. הקביעה מפרטת את דרך הפעולה בה נקטו הבנקים, על מנת להוביל לשיעור עמלות גבוה ואחיד. באמצעות מערכת של חילופי מידע - הן ביחס לשיעורי העמלות באופן כללי והן ביחס לרכיבי עמלה זו או אחרת (ככל שנדרש) באופן פרטני - התגברו הבנקים על מנגנון 'היד הנעלמה' שהיה להם לרועץ".

התובעים מציינים כי קשה להעריך בשלב זה מה סכום הנזק ללקוחות, אך ברור שהוא נאמד בכמה מיליארדי שקלים.

טרם הוגשה תגובת הבנקים. (ת.א. 1463/09).

צרו איתנו קשר *5988