לחקור את הבודקים

הדיפלומטיה הישראלית רשמה הישג, אך עליה לוודא שלא תהיינה עוד ועדות כאלו באו"ם

מזכ"ל האו"ם החליט לגנוז את מסקנות ועדת הבדיקה למבצע עזה. זה לא היה קל: אף שהמסקנות זועקות לשמיים בחד צדדיותן, נדרשה התגייסות מסיבית של הדיפלומטיה הישראלית והיהודית כדי שהמזכ"ל יעשה את הדבר הנכון. ואז הוא הודיע כי "לא ייפתחו חקירות נוספות בנושא". ובכל זאת יש עוד נושא שכן חייב להיחקר: איך קרה שוועדה של האו"ם גיבשה דוח כה מגמתי?

הדיפלומטיה הישראלית בהחלט יכולה לטפוח לעצמה על השכם, אבל אסור לה לנוח על זרי הדפנה. עכשיו צריך לצאת למערכה כדי לוודא שלא יהיו עוד ועדות כאלה. כדי להשיג זאת צריכה להתנהל חקירה איך קורה שבאו"ם יכולים להיוולד מסמכים מבישים כאלה. צריך שהוועדה שתחקור זאת תהיה מורכבת מאנשים חיצוניים, אולי אנשי אקדמיה. ושבסוף עבודתה תוציא הוועדה מסקנות איך למנוע הישנות מקרים כאלה. יש כמה נקודות ספציפיות שחייבות להיבדק.

  1. מי מינה את חברי הוועדה, ולמה? הרי הם ודעותיהם מוכרים למזכ"ל האו"ם ולאנשיו. אי אפשר היה לדעת מראש לאן ועדה בהרכב שכזה תוביל?
  2. איך הגיעו חברי הוועדה למסקנותיהם? שיסבירו על מה הסתמכו בכל סעיף.

  3. מדוע התעלמו מירי הקסאמים? מדוע התייחסו לטיעוני ישראל וראיותיה כאילו לא היו? שיסבירו את הנימוק לגבי כל ראיה ומסמך ישראליים שהושלכו הצידה.

קיצוניות הוועדה מעניקה לישראל הזדמנות להראות לעולם אחת ולתמיד איך הארגון מתנכל לה - ומשרת את אויביה. אסור לפספס את ההזדמנות הזו. אם האו"ם לא יסכים לחקור, ישראל יכולה ליזום, אולי בשיתוף מדינות אחרות, חקירה חוץ-אומ"ית של אישים בלתי תלויים. יש להתחיל מיד - ולא להרפות.

חוק הפרזיט מרידור

הפרזיט - סליחה, השר - לעניני מודיעין דן מרידור מגבש הצעה לחוק שיפטור את השרים מהמאבטחים, אלא במקרה שהם מצויים בסכנה. אבל למה רק מאבטחים, מרידור? ולשכה, ומכונית, וכל השאר אתה כן צריך בשביל לא לעשות כלום? למה לא תציע חוק שיש לפטור את הממשלה מעונשם של שרים וסגנים שאין בהם כל צורך?