ראשי מועצות מישראל ומהרשות הפלשתינית מקדמים שיתופי פעולה בהגנה על מקורות מים משותפים

[הרשמה לניוזלטר סביבה]

בסוף השבוע התקיים כנס ובו דנו ראשי מועצות מישראל ומהרשות הפלשתינית בשיתופי פעולה מקומיים במניעת זיהומים למקורות מים משותפים. בכנס עלו מספר רעיונות לקידום טיפול בשפכים, בשטחי הרשות הפלשתינית וישראל.

"בצל הבצורת המתמשכת, האיום מזיהום לאקוות ההר (מאגר המים הגדול ביותר במדינה והיחיד לרשות) מחריף ועומד בסתירה למאמץ הברור לחסוך כל טיפת מים", אמר גדעון ברומברג, המנכ"ל הישראלי של ידידי כדור הארץ במזרח-התיכון. המפגש התמקד באגן נחל הבשור, המתחיל בהרי חברון ומסתיים בוואדי עזה. מקרה זה רלוונטי גם לישראל וגם לפלשתינים שמצויים בו זמנית במורד ובמעלה הזרם.

נציג הבנק העולמי, שהשתתף בכינוס, הצביע על הכשלים החמורים בניהול ופיתוח משק המים לספק את הצרכים של שני העמים: כשלון באספקת כמות המים לה זקוקים הפלשתינים, וגם בהגנה על מקורות המים המשותפים בפני מקורות הזיהום שגדלים מיום ליום.

בכנס הציג את בעיות הסניטציה החמורות, כתוצאה ממאגרי שפכים לא מטופלים ברצועת עזה. הבנק העולמי, U.S.AID והרשות הפלשתינית מתקשים לגייס משקיעים ותורמים להקמת מתקני טיהור שפכים ברצועת עזה והגדה בשל העיכובים והסכנה בהשקעה באזור.

גם כשכבר נמצא הכסף, אי-מתן אישורים מישראל לפיתוח פרויקטים מעכב ולעיתים מבטל כליל את ההוצאה לפועל של פרויקטים. למשל, הבנק העולמי מממן שיקום ושדרוג של מאגר טיפול השפכים בבית להייה (צפון רצועת עזה), אך ישראל מונעת העברת ציוד וחומרים הדרושים להשלמת העבודות. ב-2007 המאגר קרס והציף רחובות שלמים וגרם למותם של שבעה תושבים, ולהתפשטות מחלות.

חיים ילין, ראש מועצה אזורית אשכול, הציע להקים מתקן טיהור שפכים מהרצועה בשטחי המועצה. "אינני מוכן לעזור בבניית תשתיות לישות שאף אינה מכירה בזכות קיומה של ישראל, אך נוכל לעזור בטיפול בשפכים מהרצועה על שטחנו, והמים המטופלים יוכלו לשמש להרחבת החקלאות באזור", אמר.

בכנס הוצגו בעיות הזיהום לאורך אגן הבשור: ביוב ביתי ותעשייתי לא מטופל מחברון (10-15 אף מ"ק ביום), ביוב מהישוב מיתר, וזיהומים ישנים מרמת חובב המגיעים לנחל עם השיטפונות. בכנס ציינו נציגי רשות הניקוז ומינהלת האגן כי אמנם השלמת הקמת המתקן לטיפול שפכי חברון סמוך לצומת שוקת קרובה לסיום, אך אם יימשכו הזרמת השפכים הרעלים ופסולת מנסרות האבן לביוב העירוני ללא טיפול מקדים, המתקן לא יוכל לטפל בשפכים, וכך המסננים ובריכות השיקוע ייסתמו במהרה.

לדברי נאדר חטיב, המנכ"ל הפלשתיני של ידידי כדור הארץ, גם לפלשתינים אינטרס לטפל בשפכים: מלבד הגנה על מקורות המים המשותפים ושימוש חוזר בשפכים לחקלאות, הביוב הזורם גורם למטרדי ריח, יתושים, ומקור להתפשטות מחלות; "תוכנית לריכוז התעשיות המזהמות בחברון בשטח C הסמוכים לעיר לא אושר ע"י המנהל האזרחי (שלטונות ישראל), מה שמונע טיפול נפרד של הזיהום מתעשיות עיבוד העור ומנסרות האבן", אמר.

משתתפי המפגש יצאו לסיור ב"שביל השכנים" לאורך נחל הבשור עד פאתי רצועת עזה; ממנו השקיפו אל הכפר אבסאן בו נערכת פעילות ענפה לשמירה וחיסכון במים בממסגרת הפרויקט "מים ושכנות טובה", המתקיים במקביל ב-21 קהילות בישראל, הרשות הפלשתינית וירדן. רכז הפרויקט בכפר סיפר למשתתפי הכינוס על הפעילות הנערכת בכפר למען הסביבה ושמירה על מקורות המים, ובמשותף עם כל משתתפי הכינוס הביע את תקוותו ושאיפתו לשלום ושיתוף פעולה לשמירה על משאבי המים, והסביבה לטובת כל יושבי הארץ הזאת.