עיני כופף את נתניהו: התקציב יגדל ב-3%; לעומת עשרות אלפי המפוטרים במגזר הפרטי - מיתון "לייט" לעובדי המגזר הציבורי: הקפאת דמי הבראה לשנתיים

(עדכון) - מסתמנת עסקת החבילה במשק: התקציב יוגדל, דמי ההבראה יוקפאו ותקציב הביטחון יקוצץ ■ התקציב היה אמור לגדול ב-1.7% בלבד ■ בהסתדרות חוגגים: "עיני שיחק בונקר" ■ פקידי האוצר נטשו את הדיונים על התקציב כמחאה על ההסכמות בין עיני לנתניהו

הגידול בתקציב 2009-2010 יעמוד על 3% ולא על 1.7%- כך העריכו היום (ב') במשרד האוצר, במפלגת העבודה ובהסתדרות. בד ובד, ממשיכים המגעים בין אנשי האוצר בראשות השר יובל שטייניץ, יו"ר ההסתדרות עופר עיני וראש הממשלה בנימין נתניהו, לקראת גיבוש עסקת חבילה ערב אישור התקציב מחר בממשלה.

גורמים בהסתדרות העריכו כי באוצר התחילו לדבר על גידול של 3% לאחר שהפנימו כי עופר עיני לא יסכים להקפאת שכר במגזר הציבורי - מה שאמור היה להכניס לקופת המדינה 3 מיליארד שקל נוספים.

על פי ההבנות שגובשו בין הצדדים, עובדי המגזר הציבורי ישלמו מחיר צנוע יותר: הקפאה למשך שנתיים של תשלום דמי ההבראה - סכום שנאמד ב-1.2 מיליארד שקל בלבד לטענת ההסתדרות וב-2 מיליארד שקל לטענת האוצר. "עיני שיחק בונקר", אמרו הבוקר בסביבתו, "עכשיו אין להם ברירה אלא להגדיל עוד יותר את התקציב".

כעת, מתנהלים מגעים על נוסחה שתאפשר את הרחבת תוכנית ויסקונסין רק אחרי דחייה מסוימת, כאשר ברקע שורה של סעיפים שייצאו מחוק ההסדרים - בהם הפרטות במגזר הציבורי וסגירה של המרכזים להכשרה מקצועית. גם הפגיעה בקצבאות הילדים ובדמי הלידה תבוטל, כנראה, לאחר הבטחה שנתן בעניין הממונה על התקציבים באוצר, רם בלינקוב, ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני.

פערים גדולים בין המעסיקים לאוצר

גורמים במפלגת העבודה העריכו כי גם בנושא תקציב הביטחון מסתמנת פשרה, במסגרתה יהיה קיצוץ מסוים בתקציב. "למפלגת העבודה יש קווים אדומים, אבל אף אחד לא פועל להפלת הממשלה. אולי יהיו קצת דרמות אבל לקראת ההצבעה הכל ייגמר", אמרו הגורמים.

בצד של המעסיקים, המצב נראה היום פחות קרוב לעסקה. גורם המקורב לדיונים טוען כי האוצר חזר בו מהסכמות שניתנו בשבוע שעבר וכעת קיימים פערים של 50%-70% בין הצדדים. בין היתר, מדובר בהסכמות שונות על הענקת ערבות מדינה לחברות שמבטחות סיכוני סחר חוץ בהיקף של 4 מיליארד שקל, שיפוץ כיתות לימוד, העברת מיליארד שקל לתקציב מרכז ההשקעות ועוד.

באשר לגידול בתקציב, מדובר למעשה בשיעור גידול גם מ-2008 ל-2009 וגם מ-2009 ל-2010 לאור העובדה שהתקציב הוא דו-שנתי. פירושו של דבר הוא תוספת תקציב של 8 מיליארד שקל מעבר לתכנון של האוצר. מטבע הדברים, העלאה כה קיצונית בתקציב תדרוש קיצוצים נרחבים נוספים, שיכולים לבוא ידי ביטוי בעתיד בצד ההוצאות (קיצוצים רוחביים בתקציבי הממשלה, המכונים "פלאט") או בצד ההכנסות (העלאת המיסוי העקיף, למשל, באמצעות הגדלת שיעורי המע''מ מעבר לביטול פטורים).

גם במשרד האוצר מתנגדים נחרצות למהלך שכזה, אך הם לא לבד במערכה. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הביע בישיבת הממשלה האחרונה התנגדות גורפת והבהיר כי הגדלת שיעור הגידול בתקציב תסכן את היציבות המשקית. בישיבה הזו הציג פישר מצגת שבה הראה מה עלה בגורלן של מדינות בעלות מאפיינים דומים לזו של ישראל, שהחליטו להגדיל את הגרעון ואת התקציב בצורה בלתי אחראית לכאורה.

השר לענייני מיעוטים, ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, שהוביל את המאבק בכנסת הקודמת להגדלת מסגרת התקציב מ-1.7% ל-2.5%, אמר היום כי ההרחבה של 3% היא דווקא הכרחית. "ישראל חייבת להגדיל את התקציב ל-3% לפחות ואז לעבור למדיניות מתאימה: רגולציה פיננסית, גיבוי באשראי ורפורמות מריקות לכת".

לדבריו, "בארה"ב ובאירופה מרחיבים את התקציב כי מבינים שהמאבק באבטלה הוא במקום הראשון. המדינות המערביות מבינות שאי מאבק באבטלה יכול לזעזע את המשטר. ישראל היום היא המדינה הענייה ביותר בעולם המערבי", אמר ברוורמן.

בנימין נתניהו עופר עיני / צלם: תמר מצפי

"גזירות האוצר היו ספין מיותר"

האחרון הוסיף כי יש ללכת על כמה רפורמות מרכזיות. "ברור שנעלה את החוב הלאומי בשנתיים הקרובות אבל אם לא נשקיע במנועי צמיחה נהרוס את הכל. בריטניה ואירלנד התרסקו כי היה להן חוב ממשלתי נמוך אבל חוב פרטי ענק. בישראל אין חוב פרטי גבוה במיוחד", אמר.

פרופ' ברוורמן מתח ביקורת על התנהלות האוצר ואמר כי "הגזירות של האוצר היו ספין מיותר. למה צריך לזעזע את הציבור? הדרמות האלה מיותרות. צריך לשנות את התרבות הפוליטית. למה צריך להכניס כל כך הרבה עיזים לתקציב במקום לדון בסדרי העדיפויות?", שאל. ברוורמן התריע כי לממשלה אסור לחזור על הטעות שנעשתה לפני שנה, אז הוחלט שלא לפרוץ את מסגרת התקציב. "אם היו עושים מה שהצעתי אז, היום היינו במקום אחר לגמרי", אמר.