בכיר ב'פד': מבחני הלחץ מוכיחים שהסיוע של הממשל הסב למגזר הפיננסי יותר נזק מתועלת

"רשת הביטחון הפיננסית, בייחוד אותם חלקים שלה שהיו פחות מפורשים ולא כתובים, מילאה תפקיד גדול בצבירת הסיכונים שהובילה בסופו של דבר לזעזועים שאנחנו עוברים", אמר נשיא הפד בריצ'מונד, ג'פרי לאקר.

להקדיש מחשבה

לאקר, שנאם בבייג'ין היום (ב')בכנס בנקאי, אמר כי "בעוד שפריסה של רשת ביטחון פיננסית נתפסת במקרים רבים כתגובה הכרחית למשבר פיננסי, אני מאמין שאנחנו צריכים להעניק מחשבה רצינית למידה שבה רשת הביטחון היתה אחת מסיבות למשבר הנוכחי".

הממשל האמריקני חילץ בשנת 2008 את בנק ההשקעות בר סטרנס ואת חברת הביטוח AIG, דרש שבנקים גדולים יקבלו הזרמה של כספי ציבור, והבטיח למשקיעים שלא יאפשר לשום מוסד חשוב מבחינה מערכתית לקרוס. בשבוע שעבר השלים הממשל את "מבחני העמידות" שערך ל-19 הבנקים הגדולים, כדי להחזיר את אמון הציבור למערכת הבנקאית.

לאקר אמר שהתגובה של שוקי ההון למבחני העמידות מאותתת שהם רואים במבחנים אינדיקציה אמינה לכך שהבנקים האמריקניים בריאים יחסית.

"התחושה שהמבחנים הללו העניקו, שהמוסדות הבנקאיים לא יזדקקו בתוך זמן קצר לסיוע ממשלתי, עשתה יותר לקדם את חידוש ההון הפרטי שלהם מאשר עשו התוכניות האחרות", אמר לאקר בכנס. הוא התכוון לתוכנית הסיוע הממשלתית, TARP, שהיקפה 700 מיליארד דולר.

להציב מגבלות

אין זו הפעם הראשונה שלאקר מבקר את מדיניות התמיכה הבלתי מסויגת של הממשל במוסדות שנחשבים ל"גדולים מכדי לקרוס". הפעם הוא אומר כי "קיומה של רשת ביטחון פיננסית עלולה להחמיר בפועל את חוסר היציבות הפיננסית. רשת ביטחון מיוחדת יוצרת אצל המוסדות הללו תמריצים להתנהגות פזיזה ומעודדת אותם לתמחר בחסר כמה מהסיכונים הגדולים ביותר שניצבים בפנינו".

בפד טוענים כי הם זקוקים לסמכויות חדשות כדי לצמצם את גודל הסיכון של מוסדות חשובים מבחינה מערכתית. לאקר אמר שסמכויות כאלה הן מהלך נכון, אך טען שהשימוש בכספי ציבור כדי לחלץ את הנושים של אותם מוסדות צריך להיות מבוקר בחומרה. "אני הייתי מעדיף מנגנון שמציב מגבלות אמינות על פני הרחבה בלתי-חיונית של רשת הביטחון".