תקדים במחוזי: בנק יכול לסגור חשבון שבו מתבצעת פעילות חריגה חשודה

בית המשפט המחוזי מרכז קבע באחרונה, בפסיקה תקדימית, כי בנק רשאי לסגור חשבון שבו מתבצעת פעילות חריגה, הנעדרת היגיון כלכלי או בנקאי ומעלה חשד להלבנת הון - וזאת גם אם החשבון מצוי ביתרת זכות ובעליו לא הפר את ההסכם עם הבנק.

חברת קפלן שיווק בשר, המעסיקה 120 עובדים ומחזורה השנתי עומד על כ-120 מיליון שקל, ביקשה לחייב את בנק אגוד לפתוח מחדש את חשבונה.

הבנק טען, באמצעות עוה"ד ליאת עיני-נצר וברוריה שריר-הראל ממשרד ב. לוינבוק ושות', כי בשנים 2002-2005 התאפיינה פעילות החשבון ביתרות חובה קטנות יחסית, ולפתע החל ממארס 2008 החלה בחשבון פעילות בלתי אופיינית בהיקף נרחב, והופקדו בו מספר רב של פעמים סכומים בגובה של 300 אלף שקל בממוצע, שהתקבלו מחברה העוסקת באשראי חוץ-בנקאי.

סכומים אלה הועברו מהחשבון באיגוד לחשבונות אחרים של קפלן בבנקים אחרים. הבנק הסביר כי פעולות אלה חסרות היגיון עסקי ובנקאי, ולכן חשד כי מדובר בפעילות הקשורה להלבנת הון, וחשבון החברה מהווה בעצם "צינור" להעברת כספים מחוץ לבנק אל המערכת הבנקאית. הבנק הסביר כי דרש הסברים ממנהלי החברה, וקיבל יגרסאות סותרות שחיזקו את החשד.

קפלן טענה, באמצעות עו"ד אמיר אלטשולר, כי הבנק סגר את החשבון משום שהיה בזכות ובשל פעילותה העסקית המצומצמת, שלא איפשרה לבנק לחייבה בריבית ועמלות גבוהים.

סירוב סביר

השופט בנימין ארנון קבע כי סעיף 2 לחוק הבנקאות מאפשר לבנק לסרב לתת את השירותים המנויים בו - ובלבד שמדובר ב"סירוב סביר", כשנטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק. המונח "סירוב סביר" לא הוגדר, והשופט קבע כי "סגירת החשבון תהא מוצדקת בנסיבות של התנהגות לא הוגנת או רשלנית מצד לקוח המנהל את חשבונו בצורה המזיקה לבנק או לציבור הרחב" - כשניתן להסתייע אף במבחן סבירות שיקול-הדעת המינהלי.

במקרה זה סירוב הבנק התבסס על הוראות המפקח על הבנקים, לפיהן "יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור, ייחשבו כסיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו לעניין חוק הבנקאות".

השופט ארנון קבע כי מכלול העובדות, ובראשן העובדה שהחשבון שימש כ"צינור" להעברות חריגות ובלתי מוסברות של כספים הנעדרות כל היגיון עסקי, כלכלי או בנקאי, התואם את פעילותה החברה בבנק או את ציפיותיו לגבי פעילותה על סמך היכרותו את החברה ועסקיה - מביאים למסקנה כי סגירת החשבון היתה סבירה.

לדבריו, לאחר שהבנק קיבל מהחברה הסברים שונים וסותרים בזמן אמת לפשר הפעילות החריגה, "אינני סבור כי יש לדרוש ממנו להמשיך ולנהל חקירות על מנת לאשש או לסתור את טיעוניה, לפיהם מקור הכספים בפעילות לגיטימית".

כן צויין כי החברה העלימה והסתירה ביודעין מהבנק עובדות מהותיות ביחס לפעולות שבוצעו בחשבונה, למרות שהתבקשה לחשוף המידע כדי להסביר החשש להלבנת הון, ומשכך הפרה את אמון הבנק ונהגה בחוסר תום-לב, "המהווה שיקול מהותי בסירוב להיענות לבקשתה". (ה"פ 08-12-11043).