סגן שר האוצר יצחק כהן: מכל המשברים בעבר יצאנו מחוזקים ובטוחני שגם המשבר הנוכחי יעשה טוב למשק

שוק ההון בישראל עבר תמורות רבות בעשורים האחרונים כחלק מתהליך בנייתו ועיצובו כשוק משוכלל, פתוח וגלובאלי. לא מעט רפורמות, שלהן השפעה ישירה על שוק ההון, נעשו במהלך השנים, והכול מתוך הבנת ההשפעה הקריטית שיש לשוק הון מפותח על צמיחת הכלכלה בישראל.

אנחנו רוצים שוק הון בריא ומפותח, שיתמוך בכלכלה הריאלית של ישראל. אני בטוח שהרצון הזה מאחד את כל היושבים כאן.

מדינת ישראל למודת משברים בכלכלתה. משבר מניות הבנקים בשנת 1983 שהוביל להלאמת הבנקים ולהקמת ועדת בייסקי, משבר ההלוואות לקיבוצים ולמושבים, משבר הנדל"ן בסוף שנות ה-90, והמשבר הנוכחי שלא ברור אם הוא מאחורינו אם לאו.

מכל המשברים בעבר יצאנו מחוזקים ובטוחני שגם המשבר הנוכחי יעשה טוב למשק ויזרז תהליכים חשובים בכלכלה בישראל.

ולצד התרחשותם של משברים אלו יש צורך מתמיד להיות ערני ולשאוף לשיפור של:

1. ניהול הסיכונים
2. הקטנת ניגודי עניינים
3. הרתעה כלפי שחקנים שמפירים את כללי המשחק
4. וחשוב מכל שיפור התחרותיות של השווקים הפיננסים

התשואות הגבוהות בארבעת החודשים הראשונים של שנת 2009, צריך לומר בזהירות הנדרשת, אולי מרמזות על יציאה מהמשבר הפיננסי. קופות הגמל הניבו בארבעת החודשים הראשונים של השנה תשואה של כ-11%. סך נכסי הציבור גדל לפי נתוני בנק ישראל לכשני טריליון שקלים.

כאשר ערב רפורמת בכר 2004 סך נכסי הציבור היה 1.4 טריליון. כלומר, נוספו לנכסי הציבור 600 מיליארד ש"ח.

חשוב לזכור את צעדי הענק בהם התקדם המשק הישראלי בעשורים האחרונים ואת הרפורמות החשובות שנעשו. ניתוק הבנקים מהאחזקות הריאליות (ועדת ברודט), הפסקת הנפקת האג"ח המיועדות והפניית מקורות לסקטור הפרטי, גיוסי הון פורצי דרך של חברות היי-טק בבורסות העולם, הקמת תעשיית הון סיכון לתפארת, הבראת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, רפורמת בכר, רפורמה בניהול החוב הממשלתי, ניוד כספי החיסכון הפנסיוני ועוד.

תהליך בנייתו ושכלולו של שוק ההון לא הסתיים, עשינו רבות, אולם מלאכה רבה עוד יש לעשות.

המטרה שלנו היא שוק הון מפותח ומשוכלל שיהווה מנוע לצמיחת הכלכלה.

תקופת משבר היא תקופה מצוינת לבחון את המהלכים שנעשו בעבר, להסיק מסקנות ולהפיק לקחים לעתיד.

תפקידם של קובעי מדיניות בעיתות משבר הוא לשמור על זווית ראייה רחבה. ומתוך הסתכלות ארוכת טווח, בזמן שחיצי ביקורת נשלחים מכל עבר, הם נדרשים לשמור על אחריות כוללת ולפעול מבלי "לשפוך את התינוק עם המים".

הרפורמות שעשינו הכרחיות לפיתוח שוק ההון בישראל. ואך טבעי הוא שבזמן משבר תישמענה טענות המטילות ספק במהלכים שנעשו.

אנחנו רוצים שוק הון מפותח ולכן פעלנו ונמשיך לפעול לכך שכספי הגופים המוסדיים יושקעו בשוק ההון. עם זאת המשבר הנוכחי חידד את העובדה שציבור החוסכים אינו מודע באופן מלא לכך שכספי החיסכון שלו מנוהלים בשוק ההון ולכן אנחנו נפעל בהקדם ליישום תהליכים מתאימים.

בכל העולם כספי הגופים המוסדיים מנוהלים בשוק ההון. החוסכים נהנים מתשואות גבוהות יותר לאורך זמן, וגם המשק נהנה משוק הון מפותח ומהיצע אשראי גדל.

על מנת לפתח ולשכלל את שוק ההון ועל מנת להגדיל את מקורות האשראי בשוק צומצמה הנפקת אגרות החוב המיועדות לגופים המוסדיים. הצעד האחרון שנעשה ביישום מדיניות זו היה בשנת 2003, אז צומצמה הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה. המשמעות של מדיניות זו הייתה, מתן אפשרות לחברות ולמפעלים להשיג מימון כדי להתרחב, להוסיף עובדים, להרחיב את המחקר והפיתוח ולתת דחיפה לצמיחה של המשק. הזרמת מיליארדי שקלים לשוק ההון הביאה לתקופת שגשוג.

שגשוג זה בא לידי ביטוי גם בתשואות של שוק ההון ובתשואות של קופות הגמל. כך למשל, קופות הגמל הניבו בעשור האחרון תשואה שנתית ממוצעת של כ-7% וזאת על אף הירידות המשמעותיות בשנת 2008.

לפני רפורמת בכר, נשלט שוק האשראי בישראל כמעט ללא עוררין על ידי הבנקים. נראה שאין חולק על כך שהעדר תחרות בין ספקי ההון, פוגע בצמיחה. רפורמת בכר הגדילה את התחרות בין ספקי האשראי, הוזילה את עלויות האשראי והביאה לצמיחה.

מי שטוען שהגידול באג"ח הקונצרניות בקופות הגמל הוא תוצאה של רפורמת בכר, לא יודע על מה הוא מדבר. קופות הגמל שינו את תמהיל ההשקעות שלהן עוד כשהן היו בבעלות הבנקים. שיעור האג"ח הקונצרניות ב"גדיש" היה כ-40% בחודש מרץ 2008 כאשר היא נמכרה על ידי בנק הפועלים.

שיעור האג"ח הקונצרניות ב"קהל" בחודש דצמבר 2007 כאשר היא נמכרה לחברת מגדל על ידי בנק לאומי היה גבוה משיעורן בחודש אוגוסט 2008.

כפי שציינתי בכלל, בשנים האחרונות בוצעו רפורמות רבות שכולן שיפרו את מצבם הכלכלי של אזרחי מדינת ישראל.

הרפורמה בביטוח רכב חובה שהובלתי יחד עם אגף שוק ההון, הביאה לירידה של כ- 40% בפרמיות. זה המון כסף שנחסך לאזרחים, מיליארדי שקלים. וזאת בנוסף למליארדי שקלים שהציבור נהנה מהם בעקבות העודף בחברת אבנר, למרות ההפחדות שניסו להפחיד אותנו לפני הלאמת אבנר.

הרפורמה בפנסיה שהצילה את הקרנות הוותיקות מפשיטת רגל והבטיחה פנסיה לעמיתים. אם המדינה לא הייתה מזרימה לקרנות עשרות מיליארדי שקלים, הרבה פנסיונרים היו מתקשים להתקיים היום ללא קיצבה.

הרפורמה בניהול החוב הגדילה את הנזילות בשוק האג"ח הממשלתי בשנים 97-2007 והביאה לעלייה של פי 30 בסחירות. מרמות של 100-150 מיליון שקלים לרמה של 3-5 מיליארד שקלים ביום! מהלך זה הביא להפחתת עלות גיוס ההון ולחסכון משמעותי לממשלה.

חלק גדול מהרפורמות החשובות האלה קודמו באמצעות אגף שוק ההון במשרד האוצר שעליו אני ממונה.
בכוונתי להמשיך באמצעות האגף, שהוא הזרוע של משרד האוצר בטיפול בשוק ההון, בתהליך בנייתו של שוק הון איכותי ותחרותי בישראל.

חשוב להדגיש, אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך בניית שוק ההון. המשבר הנוכחי מוצא אותנו באמצע התהליך. מטבע הדברים סיטואציה שכזו יש בה כדי להעצים את השפעת המשבר. יחד עם זאת תהליכי הפקת הלקחים מהמשבר והשפעותיו, מחדדים כשלים שאילולא המשבר היו מתבררים על פני זמן רב יותר.

חשוב להדגיש, המשבר לא שינה את תפיסת העולם לפיה הממשלה לא צריכה להתערב בשווקים. זהו המצב הבריא והראוי. עם זאת, לעיתים יש צורך בדחיפה ובסיוע, במקומות בהם אנו מזהים כשלי שוק. המשבר, מסייע לנו לזהות את אותם כשלי השוק ולטפל בהם.
כמו שאמרתי קודם, המשבר לימד אותנו שציבור החוסכים בישראל אינו מודע לכך שכספי החיסכון שלו מנוהלים בשוק ההון ולכן יש צורך בהתערבות של הממשלה בעניין.

לאור זאת אנו פועלים ליישומה של רפורמה בתמהיל ההשקעות של כספי החוסכים בחיסכון הפנסיוני. במסגרת זו נקבע מסלול השקעות שיהווה ברירת מחדל. מסלול זה יותאם לגיל החוסכים וייקבעו בו מגבלות על רמת הסיכון כך שרמת הסיכון תקטן ככל שהחוסך מתקרב לגיל הפרישה. זו תהיה ברירת המחדל של כל החוסכים. עם זאת מי שירצה לבחור באופן אקטיבי יוכל לבחור בתמהיל השקעות אחר. הצורך בתמהיל השקעות שונה לחוסכים בגילאים שונים נובע מהמאפיינים השונים של החוסכים. לחוסכים המבוגרים קשה יותר לקבל ירידה בחסכונותיהם לאור משך הזמן הקצר עד לפרישה.

נפעל להגברת השקיפות והתחרות. נדרוש מהגופים לפרסם את מדיניות ההשקעות שלהם מראש. אנחנו מפרסמים היום טיוטת הוראות המרחיבות את הדיווח הרבעוני לחוסכים כך שיכלול את שיעור דמי הניהול שהוסכמו עם כל עמית ואת הגביה באותו רבעון. כמו כן, הדוח הרבעוני יפרט את שיעור ההנחות בדמי הניהול ואת התנאים לביטולן.

אנו פועלים לקדם הקמה של מסלקה בתחום החיסכון הפנסיוני. מסלקה שכזו תסייע ביישום רפורמת הניידות שהחלה בשנת 2008 ותסייע לתקשורת בין הגופים השונים בתחום החיסכון הפנסיוני.

נמשיך לפעול לחיזוק יציבותם של הגופים המוסדיים מתוך רצון להבטיח את כספי החוסכים ולהגביר את אמון הציבור. במסגרת זו, נדרוש את הגדלת ההון העצמי של הגופים כך שיותאמו להיקף הנכסים שהם מנהלים.

בשבועות הקרובים נפרסם הוראות חדשות שיביאו להגדלת ההון העצמי של קופות הגמל וקרנות הפנסיה בכ- 400 מליון ש"ח. כך למשל, קופה המנהלת נכסים בסך של ארבעים מליארד ₪ תדרש להחזיק הון עצמי של חמישים מליון ש"ח וקופה שמנהלת נכסים בסך של 15 מיליארד ₪ תדרש להון עצמי של 40 מליון ש"ח.
במקביל אנו פועלים להגדלת ההון העצמי של חברות הביטוח.

לפני סיום, בפרשת השבוע, פרשת "בהר", מוזכרת מצווה הנקראת שמיטת כספים. על פי התורה, כל החובות שהגיע זמנם להיגבות ולא ניגבו בשנת השמיטה - מתבטלים, ואסור לגבות אותם מחדש. זהו כלל סוציאלי שנועד לאפשר ללווים לפתוח דף חדש.
התורה מזהירה את בעלי הממון, שלא להימנע מלהלוות בשל החשש ששנת השמיטה תבטל את החוב.

בסוף תקופת בית שני בעלי הממון נמנעו מלהלוות לעניים, מחשש שההלוואה לא תוחזר לאחר שנת השמיטה. למעשה נוצר "מחנק אשראי".

הלל הזקן, נשיא הסנהדרין בסוף תקופת בית שני, הבין שללא מתן אשראי הכלכלה לא יכולה להתקיים ולצמוח, ולכן תיקן את תקנת הפרוזבול, המאפשרת לגבות את ההלוואה גם אם שמיטת כספים הייתה אמורה לבטל אותה, באמצעות העברת ההלוואה לגבייה על ידי בית דין, דבר המונע את השמטתה. תקנת הפרוזבול היא אחת מקבוצת תקנות שטעמם הוא 'משום תיקון העולם'.

כבר חכמינו הבינו שללא מתן אשראי, העולם לא יכול להתקיים ולכן משום תיקון העולם התקינו את תקנת הפרוזבול.

עברנו דרך ארוכה, ודרך ארוכה עוד לפנינו, אנו נדרשים לאורך רוח, הצבנו לעצמנו מטרה של בניית שוק הון מפותח, ואנו נשכיל לנצל את המשבר כך שישמש לנו ירידה לצורך עלייה.