נדחתה תביעת דיבה של אנשי שמאל קיצוני נגד השר ליברמן בשל חסינותו

אנשי תנועת "יש גבול" עתרו בגין ראיון עם ליברמן מ-2007, בו אמר כי יש אנשי שמאל שהם "כמו אותם אנשי קאפו שהיו במחנות ריכוז" ■ נפסק כי החסינות חלה הן על הבעת דעה והן על אמירות עובדתיות שגויות של חבר הכנסת

בית משפט השלום בירושלים דחה על הסף תביעת דיבה שהגישו תנועת השמאל הקיצוני "יש גבול" וכמה מפעיליה נגד שר החוץ ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לאור חסינותו כחבר כנסת. נפסק כי החסינות חלה הן על הבעת דעה והן על אמירות עובדתיות שגויות של הח"כ.

במהלך ראיון ל"יומן" בערוץ 1 שהעניק ב-2007, אמר ליברמן, בין היתר, כי יש להוקיע קבוצת אנשי שמאל שאנשיה "הם כמו אותם אנשי קאפו שהיו במחנות ריכוז". בהמשך הוסיף: "אותו ישראלי שמגיש תלונה בלונדון נגד אלוף בצה"ל - מבחינתי הוא קאפו בדיוק ולא פחות מזה".

אנשי תנועת "יש גבול", שליברמן הזכירה במהלך הראיון, הגישה תביעת דיבה באמצעות עו"ד יוסי ארנון. ליברמן, שיוצג על-ידי עו"ד יואב מני, ביקש לדחות התביעה על הסף נוכח חסינותו כחבר כנסת.

השופט עודד שחם ציין כי "החסינות העניינית אינה מקנה הגנה מוחלטת בגין התבטאויות. ביטוי שיש בו עבירה ושתוכנן מראש, יוצא מגדרה של החסינות העניינית. עם זאת, החסינות העניינית מקנה הגנה רחבה להתבטאויות בעניינים ציבוריים - ככל שאין בהן עבירה מתוכננת מראש".

ויכוח סוער

השופט קבע כי במקרה זה עומדת לליברמן חסינות, משום שהראיון נערך על רקע היותו נבחר ציבור ועל רקע פעילותו הפוליטית ועמדותיו הפוליטיות. הוא נשאל על עמדתו בשורה של סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, ודבריו מהווים התבטאות פומבית בנושא השנוי במחלוקת ציבורית. העובדה שליברמן כיהן כשר לעניינים אסטרטגיים אינה משנה לצורך זה, משום שהוא התראיין כנבחר ציבור ולא ב"כובעו" כשר.

שחם הוסיף כי דבריו של ליברמן נאמרו בלהט דו-השיח שניהל עם המראיינת, ולמרות שחזר עליהם מספר פעמים גם לאחר שניתנה לו הזדמנות לחזור בו מהדברים - עדיין "מדובר באמירות שנאמרו בלהט הדברים, כחלק מוויכוח סוער, על נושא הנתון במחלוקת ציבורית של ממש".

שחם פסק כי בניגוד לחוק איסור לשון הרע, המקנה חסינות להבעת דעה ולא לאמירות עובדתיות - הרי שחסינות חברי הכנסת אינה מבחינה בין השניים וחלה גם על אמירות עובדתיות הנוגעות לסוגיות ציבוריות.

למרות סילוק התביעה, התובעים לא חויבו בהוצאות המשפט, משום ש"במקרים דומים בפסיקה, בהם עלו דימויים וטענות המתייחסות לתקופת השלטון הנאצי, נמנעו בתי המשפט מפסיקת הוצאות, גם כאשר תביעה נדחתה". (ת.א. 18427/08).