המסגרת מסגרת התקציב גדלה, פחות או יותר בין לילה. ההוצאה הממשלתית אמורה היתה לגדול ב-1.7% - בעצמו שיעור שהוא תוצאה של פשרה פוליטית מימיה של ממשלת אריאל שרון. במקום זאת הוא גדל ב-3%. הסיבה לכך היא, בעיקר, הרצון לשמר את גודלו של תקציב הביטחון, תוך הבטחה מעורפלת שבשנת 2010 יהיה קיצוץ של 1.5 מיליארד שקל. שר הביטחון, אהוד ברק, ניסה פעמים רבות בעבר, עוד בהיותו רמטכ"ל, להילחם במגמה של הקטנת משקל ההוצאה הביטחונית בתוצר. הפעם זה הצליח לו, והמחיר יוגש לאזרחי המדינה. בטווח הארוך, לאחר שהפוליטיקאים יגיעו לשעת חירום, תקציב הביטחון - במיוחד אותו חלק שלא מתייחס לדרג לוחם אלא לשומנים - יצטרך לעלות על שולחן הקיצוצים.
הגירעון
כדי להציל את כבודו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואת האמינות של הממשלה, הוסכם כי הגירעון לא יגדל, למרות העלייה בשיעור ההוצאה. משמעות הדבר היא כי יעד הגירעון יישאר 6% מהתוצר. כדי להגיע למספר זה הומצאו כמה מהלכים אשר, על הנייר, אמורים להביא את הסכומים הנדרשים, קצת יותר מ-6 מיליארד שקל. הכוונה היא לעליית מסים ולקיצוץ רוחבי בהוצאות של משרדי הממשלה, כדי להבטיח שמסגרת ההוצאה לא תגדל מעבר לאותה מסגרת מוגדלת.
הנייר סובל הכל, והשאלה היא מה יקרה אם בעוד כמה חודשים מחשב האוצר יפלוט נתונים מדאיגים. אם, למשל, הגירעון המצטבר יעלה בצורה מדאיגה. זהו תרחיש סביר, ועל כן ניתן לצפות לסיבוב שני של מרתון תקציבי, אי שם בסוף הרבעון הראשון של 2010. לעת עתה, הממשלה יכולה לנשום. הפשרה הפוליטית מבטיחה את קיומה.
הסיבוב השני
יש תקציב מדינה, ובעיקר יש ממשלה. עכשיו מתחיל התכנון של התקציב האמיתי, זה שיעוצב על ידי האוצר בחודשים הקרובים ויוגש לאישור בהזדמנות הראשונה. המנוף יהיה הרצון "להגן" על תקרת הגירעון. חוק לא כתוב באגף התקציבים אומר שמה שלא מתקבל בשנה מסוימת, יתקבל בשנה לאחר מכן, ואם לא, אזי יתקבל בשנה השלישית. רבים מהמהלכים שנפסלו השנה יחזרו בשנה הבאה, או ב-2011. האוצר לא שוכח, ולא מוחק. הוא רק מאפסן את ההצעות במגירה וממתין להזדמנות. כבר נאמר שתקציב הביטחון יעלה שוב על המוקד, וכך גם תקציבי החינוך והבריאות. בחודשים הקרובים יעסוק אגף התקציבים בשיקום, בארגון השורות, ובארגון החומרים אשר ישמשו את הדיונים בתקציב המתוקן בעוד כמה חודשים.
מסי הוצאה ומסים רגריסיביים
בנימין נתניהו הבטיח שהוא לא יעלה מסים, אלא יוריד אותם. זה היה במערכת הבחירות. הגרסה המעודכנת של אמרתו היא שהוא לא יעלה שיעור מס הכנסה, ומס חברות, אלא יוריד אותם. המע"מ אמור לעלול באחוז אחד, והוא יוטל גם על ירקות ופירות. עיקר הנטל יהיה כמובן, על מי שההוצאה על סעיפי צריכה מהווה חלק גדול מהכנסתו, ובעברית פשוטה בעלי הכנסה נמוכה ובינונית.
מסי רובין הוד
מכיוון שמדובר בהטלת מס רגרסיבי, ונתניהו נחוש להוריד מסי הכנסה, הוכנסו לתקציב גם מהלכים אשר כביכול אמורים לגעת בכיס של בעלי הכנסה גבוהה. מדובר במיסוי על רכבי שטח ויוקרה, לצד העלאה ל-70 אלף שקל של תקרת ההכנסה לצורך תשלום דמי ביטוח לאומי. לא ברור כמה אנשים ברשות המסים מאמינים שמהלכים אלה יביאו לחלוקה צודקת של תשלום המס, אבל ניסיון העבר מלמד כי מדובר במהלכי סרק. על הנייר מדובר בהכנסות של כמיליארד שקל אבל חלק גדול מהמסים יוסטו לחברות בבעלות אותם בעלי הכנסה גבוהה, או בהן הם מועסקים כמנהלים. הפתרון המתבקש, העלאת שיעור מס ההכנסה המרבי, הוצא מראש מסדר היום על ידי ראש הממשלה.
עסקת החבילה
הפשרה הפוליטית אשר ביסוד הצעת התקציב היא עסקת החבילה. העלאת מע"מ, הקפאה של דמי הבראה, ופגיעה של כ-1.2 מיליארד שקל בהכנסות העובדים במשק - זאת לפני תוספת המע"מ. ההישג הגדול של עופר עיני, ואין לזלזל בו, הם אותם שינויים בחקיקה אשר יביאו להגנה על עובדים אשר ירצו להתאגד והתארגן, וגם לחתום על הסכם קיבוצי. הבעיה היא שכל החבילה הזו חוברה עם הפשרה בין נתניהו לבין ברק על תקציב הביטחון. כל הנימוקים של צמרת האוצר נגד המתווה שהוצע על ידי שרגא ברוש ועופר עיני, מזה יותר משנה, נזרקו לפח. בעצם, תקציב המדינה מורכב ממתווה עיני-ברוש, בתוספת הדרישות התקציביות של ברק ושל שר החינוך גדעון סער.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
