כנס ה-IVA: "שליש מההון סיכון האמריקני יימחק, וזה לא רע בהכרח"

כנס ה-IVA השנה התאפיין בהצהרות לא חגיגיות במיוחד, לצד מתן עצות להתמודדות עם המצב בשווקים ■ דיוויד כהן, שותף בבסמר: "כדי להצליח יותר, המשקיעים יצטרכו למצוא דרך להפסיק פעילותן של חברות רבות"

כנס ה-IVA השנתי של איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי, שהתקיים היום בשיתוף "גלובס", משך אליו מאות משתתפים. האולמות המו ממשקיעים זרים ומקומיים, לצד נציגי תאגידי ההיי-טק הגדולים ויזמים, שמצאו לנכון להגיע לכנס, גם בעיצומו של המשבר הכלכלי החריף.

ד"ר ארנה ברי, יו"רית IVA, שעומדת לסיים כהונה של שנתיים בתפקיד, ביטאה את התחושות על רקע המצב בשווקים.

לדבריה, "הדאגות צצו כבר לפני המשבר. תעשיית ההיי-טק הישראלית נשענת בעיקרה על הון זר, מה שהופך אותה לשבירה יותר".

ברי הציגה נתונים המלמדים כי 50% מההשקעות בסטארט-אפים ישראליים, מגיעות ממשקיעים זרים, ו-80% מההון המושקע בקרנות ההון סיכון הישראליות, מגיע ממשקיעים שאינם מקומיים.

מכך, היא הסיקה כי "בעקבות המשבר, ישראל תצטרך למצוא דרך לשכנע את המשקיעים הזרים להמשיך להשקיע פה".

ברי קראה לממשלה לנקוט צעדים כדי לקדם את ההיי-טק הישראלי. "גם הממשלות הקפיטליסטיות והליברליות ביותר, משקיעות בהיי-טק. כדי לשמר את מקומו של ההיי-טק הישראלי בעולם, הממשלה תצטרך להתערב. אם נאבד את מקומנו, נתקשה לחזור אחורה".

"לא לזגזג, לבנות חדש"

דיוויד כהן, שותף בקרן ההון סיכון האמריקנית הוותיקה בסמר ונצ'רס, היה הדובר המרכזי במהלך הבוקר.

לאור ניסיונו ודירוגו הקבוע ברשימת המידאס של פורבס, מומלץ להקשיב לדבריו. "להערכתי, שליש מתעשיית ההון סיכון האמריקנית תימחק. אלו לא בהכרח חדשות רעות, כי הערכות השווי של החברות יירדו ותהיה פחות תחרות על כל עסקה", הוא אמר.

לדברי כהן, אין להון סיכון סיבה להתלונן. "האם אנחנו נותנים סיבות טובות למשקיעים המוסדיים להשקיע בקרנות? כנראה שלא. שכן ביצועי ההון סיכון הממוצעים מאז 1997, יצרו החזר (IRR) שלילי".

כהן פירט את הבעיה בקיומן של קרנות רבות מדי. "אבל, לעומת-זאת הרבעון העליון של הקרנות מבחינת הביצועים, מציג בהחלט תוצאות משביעות רצון. אלה שלא משקיעים בקרנות הטובות ביותר, משקיעים בפחות טובות. הם מגלים מאוחר מדי שהביצועים נמוכים".

כהן הציע דרך יוצאת-דופן להתבוננות בהון סיכון. "מאז 2002, השקיעו בישראל 2.8 מיליארד דולר ב-325 חברות. 23 מהן נרכשו, 8 יצאו להנפקה ו-18 נסגרו. 276 חברות עדיין מחפשות את דרכן. הן אלה שנזקקו לרוב ההון בתעשייה. כדי להצליח יותר, המשקיעים יצטרכו למצוא דרך להפסיק את פעילות החברות הרבה קודם".

ההצעה של כהן קצת הפתיעה את השומעים - המשקיעים והיזמים. "תשקיעו בחברה מתוך הנחה שכישלון הוא אפשרות כדאית. אם זה לא עובד, אל תעשו זיג-זג ואל תנסו לתקן. תבנו משהו חדש.

"עלויות הפיתוח נמצאות בירידה מתמדת ומשמעותית וניתן לממש רעיון טכנולוגי בכמה מאות אלפי דולר. כבר לא צריך 20 מיליון דולר בשביל זה. בשנתיים האחרונות יצרנו בבסמר תוכנית להקמת חברות Web בפחות מחצי מיליון דולר.

"די מהר סגרנו שתיים מהחברות ו-6 עדיין מתבשלות. בהון סיכון אוהבים להתגאות שהם תומכים בחברות, אני מאמין שהתמיכה צריכה להתרכז בחברות שיש להן סיכוי. שיכולות להיות רווחיות". לדבריו, "זו תהיה הדרך לשפר באופן משמעותי את החזרי ההון של הקרנות".

בהתייחסו למשבר, אמר כהן כי "כולנו בולעים גלולות מרות השנה. העולם עני יותר וזה כולל את המשקיעים בהון סיכון. מהצד השני, תעשיית ההון סיכון לא מצליחה להגיע לביצועים מרשימים. למרות הנתונים הללו, הערכות השווי של החברות נמצאות במגמת עליה בעשור האחרון. זה צריך להשתנות".

כהן לא רק הציג נתונים מדכאים. הוא עדיין מאמין במודל ההון סיכון ומציע חשיבה חדשה. לדבריו, "יש תחומים כמו ענן המחשוב, וירטואליזציה ואנרגיה, שבהם יש דרישה לתשתית חדשה. יש ביקוש גם למדיה, וידיאו ברשת ורשתות חברתיות".

לקראת סוף המצגת, כהן הדגים את טענותיו על הקמת סטארט-אפ בעלות נמוכה דרך מקרה של חברה בשם Smule, שפיתחה יישום ל-iPhone, שהופך אותו לכלי נגינה. היישום עובד וכהן ניגן עליו לאוזני הקהל את "על הדבש ועל העוקץ" של נעמי שמר - שיר שמייצג את הענף. *