אילו הטבות מס מגיעות לעצמאים ולבעלי שליטה - ומה ההבדל ביניהם לבין שכירים?

עצמאים

החיסכון הפנסיוני של עצמאים מאפשר צבירת חיסכון לפנסיה בשילוב עם ביטוח חיים למקרי אובדן כושר עבודה או מוות ("ריסק"). מה ההבדל לעומת חיסכון של שכירים:

1. לעצמאי אין רכיב פיצויים בחיסכון, כך שהחיסכון שלו כולל רק את רכיב התגמולים.

2. החיסכון ממומן במלואו על-ידי העצמאי, ולא באופן חלקי גם על-ידי המעסיק. לכן הכסף בחיסכון הפנסיוני של העצמאים הוא פרטי במלואו. בכל זאת, החיסכון הפנסיוני של העצמאים הינו חיסכון פנסיוני לכל עניין ודבר, שנהנה מהטבות מס ומיועד להינתן בחזרה לחוסך עם הגיעו לגיל הפרישה.

בעבר, לפני כניסתו לתוקף של תיקון 3 לחוק שמחייב חיסכון לקצבה מינימלית, רוב העצמאים חסכו באפיקים הוניים, ובהם ניתן בדרך כלל לקבל את הכסף כבר בגיל 60 כל עוד ההפקדות לחיסכון הפנסיוני החלו לפחות חמש שנים קודם לכן.

3. לחוסך העצמאי יש הטבות מס שונות מאלו של השכיר, וכן חופש להחליט כמה כסף הוא מפריש לטובת החיסכון הפנסיוני. עצמאי יכול להפקיד עד 16% משכרו לטובת החיסכון הפנסיוני עם תקרת שכר בפועל של 15.6 אלף שקל לחודש. כלומר עד תקרת שכר שנתית של 187,200 שקל בגינם ניתן להפקיד עד 29,952 שקל.

מתוך הפקדה של 16% כאמור, העצמאי זכאי לזיכוי עבור 5% מהם (כלומר 5% מהשכר המבוטח) תחת התנאים שרלבנטיים גם לשכיר. לגבי ה-11% הנותרים מההפקדות לחיסכון הפנסיוני, בגינם זכאי העצמאי לניכוי ביחס לתשלומי המס שלו.

העצמאי יכול לקבל כניכוי 7% מהכנסתו המזכה כפוף לתקרת ההכנסה המזכה ובנוסף יוכל לקבל עוד 4% בסעיף זה אם הפריש הכול לקצבה (וכיום, לאחר תיקון 3, כל המכשירים הפנסיונים הם קצבתיים).

לשכירים יש שני מעמדות - משכורת מבוטחת ומשכורת לא מבוטחת. גם שכיר יכול לנצל את הטבות המס הללו לגבי השכר שהוא לא מבוטח בגינו כעמית עצמאי לגבי השכר העודף.

אדם שעובד גם כעצמאי וגם כשכיר, רשויות המס מסתכלות על ההכנסה שלו לטובת ההטבות קודם כשכיר, ורק אחר כך כעצמאי, כהכנסה לא מבוטחת.

בעלי שליטה

כשחושבים על בעל שליטה, לא מדובר רק בטייקון רב נכסים, אלא בכל מי שבבעלותו חברה בע"מ, גדולה או קטנה. ניתן היה לצפות שביטוח פנסיוני של בעלי שליטה בחברה יהיה דומה לזה של שכירים. אולם אף שהוא כפוף לתקרות מס דומות לשל שכיר רגיל, מדובר בשדה פנסיוני נפרד.

עיקר ההבדל טמון בטיב היחסים שבין החברה לבין בעל השליטה בה, בהשוואה לאלו שבין חברה לעובד שכיר רגיל.

התקרה שמוכרת לחברה כהוצאה מוכרת עבור ההפרשות הפנסיוניות לבעל השליטה עומדת על 915 שקל לחודש, שהם 10,980 שקל לשנה. בכל הקשור לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, הכללים ביחס לבעל שליטה דומים לכללים כלפי עובד שכיר. יש כמה אפשרויות להפקדה:

1. הפקדה חודשית (עד 915 שקלים) אך ורק עבור רכיב התגמולים (5% מהשכר), ולא לרכיב הפיצויים. משמעות הדבר היא שבעל השליטה זוכה להטבת מס בדמות ניכוי עד שכר בגובה 18,300 שקל לחודש.

2. הפקדה חודשית לרכיב תגמולים (5% מהשכר) וגם לרכיב הפיצויים (8.33% מהשכר). במקרה כזה, שכר בגובה של 6,863 שקל לחודש של בעל השליטה זוכה להטבת מס בדמות ניכוי. במקרים אלו כל ההוצאה של החברה היא הוצאה מוכרת במלואה, והפקדות שמעבר לה אינן נחשבות כהוצאה מוכרת.

3. הפקדה חודשית של 915 שקלים לטובת רכיב הפיצויים, שמוכרים לחברה כהוצאה. במקרה זה, כל ההכנסה של שכיר בעל שליטה אינה מבוטחת, ואז בעל השליטה יכול להפריש לעצמו את היתרה כעצמאי.

לא אחת כדאי לבעל שליטה להפקיד שלא כבעל שליטה אלא כעצמאי (או להפקיד גם כבעל שליטה וגם כעצמאי) - על רקע הכנסות אחרות מהעסק, בראשן הדיבידנד. זוהי סוגיה מורכבת שכדאי להתייעץ לגביה עם מומחה, אך כלל אצבע הוא שעד שכר של כ-15-16 אלף שקל לחודש, לבעל שליטה כדאי לרכוש ביטוח פנסיוני כעצמאי. *

הטבות המס שנותנת המדינה לחיסכון הפנסיוני הופכות אותו לרוב לכדאי יותר מכל אפיק חיסכון אחר לטווח הארוך. הטבות המס ניתנות לשכירים ולעצמאים בכל שלבי החיסכון - מההפקדה ועד קבלת הקצבה או ההון.

ההטבות ניתנות בשתי צורות:

זיכוי - הנחה בתשלום המס לאחר שנקבע הסכום לתשלום.

ניכוי - הפחתה מההכנסה לפני חישוב המס, כלומר, הוצאה מוכרת.

ההטבות ניתנות בכפוף לתקרות מסוימות, שמעליהן כבר אין פטור מתשלום מס בגין ההפקדות לחיסכון הפנסיוני.