דפוס חמד לביהמ"ש: בנק לאומי הביא לקריסתנו בשל הפסקת אשראי

דפוס חמד היה אחד מבתי הדפוס המובילים, והתמחה בהדפסת ספרי קודש. על לקוחותיו נמנו משרדי הממשלה, ובהם משרד הביטחון והמדפיס הממשלתי, הוצאות לאור כמו "כתר" ו"נבו", אוניברסיטאות חיפה ובן-גוריון ועוד. בית הדפוס ייצא לחו"ל בהיקף של למעלה מרבע מיליון דולר בשנה, ונתוניו העסקיים (ביחס למתחרים) הצביעו על יכולת ברורה להתקדם ולהתפתח.

ב-2004 רכש עופר בטאט את דפוס חמד המקורי שפשט רגל. בתביעה שהגיש, באמצעות עוה"ד מיכל שחר וערן שפילמן, הוא טוען כי הרכישה בוצעה בעידוד בנק לאומי, לו שועבדו נכסי החברה המקורית. הבנק העמיד לחברה החדשה קו אשראי לצורך הרכישה והפעלתה, אך כעבור שנתיים נסוג מכל ההסכמות ודרש להקטין משמעותית את מסגרת האשראי, בניגוד למוסכם.

הפרת הסכמים

הצדדים הגיעו להסכמות כתובות בהן פורט האשראי שהועמד, וכנגדו שיעבדו בטאט ורעייתו את ציוד החברה את ביתם הפרטי. ואולם, לדבריו, ב-2007 שוב קטע הבנק באחת את האשראי תוך הפרת ההסכמים, מבלי שנתן הודעה מוקדמת. זאת, לאחר שהודיע כי לא יקבל עוד כביטחונות המחאות בלתי סחירות ("למוטב בלבד").

לטענתו, הבנק אף סירב לכל אפשרות להעביר את פעילותה הבנקאית של החברה לגורם מימון חלופי ולהשתחרר מלפיתת הבנק, מה שהוביל לקריסת החברה.

בטאט ורעייתו מבקשים לחייב את הבנק במלוא שווי החברה (כ-7.2 מיליון שקל) בניכוי החוב לבנק וכן להצהיר על בטלות השיעבודים.

יצויין כי באחרונה חייב המחוזי בתל-אביב את בנק המזרחי-טפחות לשלם לחברת מחסני חשמל (הישנה) כ-20 מיליון שקל, המשקפים את הנזק שנגרם מקריסתה לאחר שהבנק עצר באחת את הזרמת האשראי לחברה.

טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 168529/09).