ברק אובמה יסדר את המידע הרפואי הדיגיטלי; החברות רוצות נתח מ-19 מיליארד דולר

רפואה 2.0: לכ-80% מהמרפאות האמריקניות אין יכולת לספק למטופל מידע רפואי בפורמט דיגיטלי ■ סמנכ"ל בגרטנר האזורי: "זו הזדמנות לחברות ישראליות לפרוץ לשוק האמריקני"

החוויה של דייב דיברונקרט, חולה סרטן לשעבר מבוסטון בארה"ב, יכולה בקלות להיכנס לתוכניות מהסוג של "פספוסים". דיברונקרט החליט להעביר את התיק הרפואי הדיגיטלי שלו, מהמרכז הרפואי BIDMC שבבוסטון, לאפליקציה של גוגל - Google Health. לחרדתו, גילה מהתיק הרפואי החדש שלו כי הסרטן התפשט למוח במקביל לשורה של אבחונים רפואיים בהם טיפל בעבר ואף כאלו שעליהם מעולם לא ידע - כגון מחלת ראות כרונית או התקפי חרדה.

לאחר שדיברונקרט נרגע והבין כי מדובר בטעות, הוא מצא שגוגל קיבלה את הנתונים על מצבו הבריאותי מחיוב חשבונות הביטוח הרפואי שלו, שלא הכיל את הקודים המדויקים לטיפולים ולבדיקות שעבר. עבור חשבונות ביטוח זו טעות סבירה, אבל עבור חולה שמגיע לטיפול, זה עניין של חיים ומוות.

המקרה של דיברונקרט, שמתואר בהרחבה בבלוג שכתב באתר e-patients, הוא דוגמה טובה למהפך שמנסה ממשל ברק אובמה, נשיא ארה"ב, להעביר במערכת הבריאות האמריקנית בכל הנוגע למידע רפואי.

אסון רפואי

תוכנית ההאצה המדוברת של הממשל החדש בארה"ב (ARRA) הקדישה לנושא הזה בדיוק - של סידור המידע הדיגיטלי לגבי המטופלים - כ-19 מיליארד דולר, מתוך סך של כ-32 מיליארד דולר שיוקדשו לשיפור המחשוב במערכת הבריאות האמריקנית, באמצעות יצירת תמריצים לעידוד הכנסת מערכות מחשוב מתקדמות למרכזי הבריאות. הסכום העצום הזה נועד כדי לייצר תיק דיגיטלי לכל מטופל בארה"ב, הכולל את כל המידע הרפואי שלו.

BIDMC הוא אחד המתקדמים בארה"ב בנושא זה, אך לפי חברת המחקר גרטנר, ל-83% מהמרפאות בארה"ב, כ-660 אלף, אין יכולת לספק למטופל מידע רפואי דיגיטלי שניתן יהיה לשתפו עם מרכזי בריאות אחרים, ומן הסתם - לא מידע שניתן לניהול ע"י המטופל.

במשך השנים, הסתמכו מרפאות ובתי-חולים על תיקי נייר בעיקר. כאשר כבר נכנסו אמצעי מחשוב, קיבל כל מרכז רפואי החלטה על מערכת מחשוב אחרת. לעתים, במחלקות שונות של אותם בתי-חולים יש מערכות שונות לגמרי.

אלו הן לא רק תשתיות מחשוב שונות, אלא לעיתים גם מודל קידוד שונה לכל פעולה טיפולית. אחרי כמה עשרות שנים כאלו, במאות אלפי מוקדי טיפול אפשריים עם מידע רגיש שמוצפן ומאובטח, ניתן בקלות לתאר את המצב של המידע הרפואי הדיגיטלי בארה"ב כ"קטסטרופה".

המשמעות באה לידי ביטוי במיליארדי דולרים מיותרים שנשפכים למערכת הבריאות בכל שנה על-ידי הממשל, שאחראי לכ-50% מכספי הטיפול הרפואי, חברות הביטוח הרפואי, המרפאות עצמן, חברות התרופות והמטופלים. וזה, לפני שדיברנו על המשמעות הרפואית של טעויות עקב מידע שגוי.

תוכנית ההאצה של ממשל אובמה מתוכננת להאיץ את הפעילות הכלכלית של השוק האמריקני, אולם אין זה אומר שלחברות שאינן אמריקניות אין יכולת להשתתף. "האמריקנים יודעים שהם בבעיה ומחפשים פתרונות", אומר פיליפ ליבמן, סמנכ"ל מכירות בגרטנר המזה"ת, שמתמחה בפתרונות מחשוב לעולם הרפואי, "יש פתרונות מתאימים בישראל וזו יכולה להיות הזדמנות לחברות ישראליות לפרוץ לשוק האמריקני".

כל מרפאה תקבל, במסגרת התוכנית, תמריץ להכניס מערכות מידע לשימוש. התמריץ יגיע עד לכ-44 אלף דולר בפריסה לארבע שנים, וסכום נמוך יותר לאחר מכן. ב-2015, כך מנוסח החוק, יהפכו ספקי השירותים בארה"ב ל"משתמשים משמעותיים". בגרטנר מעריכים כי הדרישה המינימלית תהיה להחליף מידע רפואי דיגיטלי עם מרכזי בריאות אחרים. קליניקות שלא יעמדו במטרה, ייקנסו בהפחתה של 1%-3% בתשלומי הבריאות מהממשלה.

התוכנית בארה"ב תתרכז בשלושה תחומים: פתרונות להעברת מידע רפואי מרחוק (טלה-רפואה), רשומה רפואית ממוחשבת, ושיתוף מידע קליני בין ספקי שירות רפואי. דוגמה טובה ליכולות של חברות ישראליות היא התחום האחרון. אחת החברות הבולטות בעולם בנושא זה היא dbMotion שמייצרת מעין תיק רפואי וירטואלי עבור מטופל שניתן להשתמש בו גם במרכזים רפואיים אחרים בהם קיימות מערכות שונות. החברה דורגה ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס" ל-2006.

אתגרי כניסה

לצידה של dbMotion, כך מעריך ליבמן, יש 15-20 חברות ישראליות שיכולות למנף את הטכנולוגיות שלהן בכדי ליהנות מהתוכנית. הוא ממליץ לחברות למהר ולמצוא שותפים וערוצי מכירה אמריקניים דרכם יוכלו למכור פתרונות, אבל זה לא טריוויאלי.

dbMotion וכמוה iMDsoft הישראלית, שמספקת מערכת ניהול מידע קליני עבור חדרי ניתוח, נחשבות למבוססות יחסית בשוק האמריקני, אך לא בטוח שמלבדן יהיו עוד הרבה חברות שיוכלו לנצל את התוכנית לצורך צמיחה בארה"ב. "זה לא שהחברות יחברו את הפקס לקיר וההזמנות יתחילו לזרום", אומרים בשוק ה-IT בישראל, "בשוק יש 900 חברות פעילות, לא פורצים אליו בן-לילה".

מול הישראליות שינסו להיכנס לתוכנית ישנם שני אתגרים מרכזיים: הראשון הוא המושג "שימוש משמעותי", שעשוי להשאיר הרבה מהפתרונות מחוץ לתוכנית התמריצים. השני, הרגישות הרבה של האמריקנים למקור הגיאוגרפי של החברות המשתתפות. "סתם חברה שרשומה בדלוור לא תספיק", מוסיפים בשוק ה-IT.

בכנס איגוד קרנות ההון סיכון שהתקיים בשבוע שעבר הופיע ד"ר יצחק פטרבורג, שמרכז את נושא ההזדמנויות לחברות הישראליות בתוכנית ההאצה במכון מילקן. גם פטרבורג העריך כי לחברות ישראליות יהיה קשה ליהנות מהכספים שיגיעו, והמליץ לחברות לחפש פתרונות נישה מתאימים.

אם יש דבר שתוכנית ההאצה כבר יצרה, הרי זו אופטימיות מסוימת, שכנראה הייתה אחראית למילוי האולמות בפאנל שנערך בנושא בכנס IVA, וכן בכנס האיגוד הישראלי למערכות מידע ברפואה (ILAMI). כמה מזה יהפוך לחוזים חתומים ולהכנסות? קשה לדעת.