השבוע הודיע שר התחבורה כי הורה לאנשי משרדו לקדם את כל ההליכים הדרושים לפתיחת שוק יבוא הרכב ליבוא מקביל תוך שישה חודשים. הדחיפות בה מתייחס משרד התחבורה לנושא מעלה את הרושם שאולי הפעם, אחרי כמעט עשור של דחיות, אכן יניב מהלך "הסרת החסמים" תוצאות ממשיות, והמועדון הסגור של יבואני הרכב בישראל יתרחב.
לא רק בענף יבוא הרכב עוקבים מקרוב אחרי המהלך, אלא גם בענפי הלוואי שמתפרנסים ממנו היטב שנים, ובראשם ענפי הפרסום והמוסכים. כיצד ישפיע היבוא המקביל אם יתממש על הענפים הללו? להלן כמה אפשרויות.
ענף הפרסום
קומץ יבואני הרכב הקיימים כיום חולשים על תקציב פרסום עצום בגודלו, התופס את המקום השני בעוגת הפרסום הארצית אחרי ענף המזון. אלא שמהעוגה הזו נהנו עד היום רק מספר מצומצם מאוד של משרדי פרסום מהשורה הראשונה, כיוון שיבואני הרכב נוטים להיות שמרניים מאוד בבחירת הפרסומאי שלהם. חלקם שומרים אמונים במשך עשרות שנים לאותו משרד, והתופעה הרווחות בחו"ל, של פיצול תקציבי פרסום בין משרדים שונים, כמעט לא קיימות בישראל. לפיכך, יוצר היבוא המקביל תקווה להגדלת העוגה, הן בשל ריבוי היבואנים והן בשל התחרות המוגברת בשוק.
אלא שספק רב אם לתקוות הללו יש בסיס. חלק לא מבוטל מהתקציבים של יבואני הרכב נובעים מהתחייבויות רשמיות שלהם בפני היצרנים, לפיתוח וקידום תדמית המותגים בארץ ויש יצרנים שאפילו משקיעים מיליוני שקלים ישירות. ליבואן, שרוכש כלי רכב מ"סטוקים" אין התחייבות כזו. למעשה, את רוב העבודה התדמיתית יעשו עבורו היבואנים הרשמיים. כמובן, שליבואנים לעתיד יהיה צורך ב"הארד סייל" ובהגברת המודעות לקיומם, אבל את הנתח הגדול של פרסום תדמיתי הם יוכלו "לקבל על חשבון הבית" מהיבואנים. לא מן הנמנע שייווצר גם מצב של "פרסום טפילי": פרסום לוואי של יבואן מקביל יחד עם מבצע מכירות של היבואן הרשמי.
השאלה היא כמה זמן יימשך המצב. סביר להניח, שבאיזשהו שלב יבואני הרכב, בעיקר יבואני יוקרה, יחליטו להפסיק לחלק מ"מתנות החינם" ויפנו את עיקר המרץ ל"הארד סייל".
ענף המוסכים
למוסכים יש טרוניות מתמשכות כלפי יבואני הרכב וחברות הליסינג, ששומרים את רווחי העתק מטיפולים וחלפים קרוב לכיסן ושולטים במוסכי הרשת שלהן ביד רמה. לפיכך תולים בענף המוסכים תקוות רבות שהיבוא המקביל ישנה את חוקי המשחק. לפחות בתיאוריה, נראה שאכן יהיה שינוי לטובה בשלב הראשון. ניתן להניח שיבואנים מקבילים, שיביאו לארץ מספר מותגי רכב על בסיס מלאים מזדמנים, לא ירצו לטרוח להקים מערך שירות עצמאי ולדאוג ללוגיסטיקה של אספקת חלקים שעשויה לעכב מאוד את התהליך ולהגדיל את עלויות ההקמה. לפיכך, אפשר להניח שנראה סוג של שותפויות בין יבואנים מקבילים למוסכים קיימים או לרשתות מוסכים עצמאיות. אבל, בסופו של דבר יבינו גם היבואנים המקבילים שהכסף הגדול באמת נמצא בשירות וחלפים. לפיכך, לא נופתע אם תופעת "מוסכי הרשת הנשלטים טוטלית" תתרחב גם לשוק היבוא המקביל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
