שלוש ידיעות ונתניהו אחד

די לביבי שהימין הביאו לראשות הממשלה, כעת הוא יסכים לאמץ את עמדות "קדימה"

בימים האחרונים פורסמו במקומות שונים ידיעות, שאם קוראים אותן יחד, מקבלים תמונה ברורה על מה שהולך בתחום המדיני-קואליציוני. בידיעה אחת מסופר שראש הממשלה דחה ביקור מתוכנן בכמה מדינות אירופיות.

נתניהו טוען ש"הדחייה נובעת מהצרכים הדחופים שעומדים על הפרק". זה הסבר משונה - כי רק לפני זמן קצר יצא ראש הממשלה לוושינגטון, ולא ידוע שמאז השתנו "הצרכים הדחופים". אבל מעבר לכך, מתי בתולדות המדינה היתה תקופה שבה לראש הממשלה לא היו "צרכים דחופים"? לכן, סביר יותר שביבי ביטל כי ביבי פ-חד ממה שמחכה לו ברומא ופריז, בעיקר בגלל המאחזים ושתי המדינות לשני העמים.

אבל הרי נתניהו לא יכול לגזור על ראש הממשלה מעצר בית, וכאן נכנסת לתמונה אמירתו של ביבי שכבודם של המאחזים במקומו מונח, אבל איראן יותר חשובה. כלומר, אם רוצים את שיתוף פעולתה של ארה"ב בנושא האיראני, צריך לוותר לה בעניין המאחזים ושתי המדינות.

כצ'לה מאותת

בנקודה זו נכנסת לתמונה הידיעה השנייה על כצ'לה, שאמר כי "ברק שולט במדינה". כדי למנוע אי הבנות הוא הרחיב ואמר: "אם נתניהו לא יתעשת וימשיך לתת לברק לנהל את מדיניות ההתיישבות וההתנחלות - כהונתו כראש הממשלה תהיה קצרה". יעקב כץ ומפלגתו האיחוד הלאומי אינם משתתפים בקואליציה. אבל זה לא אומר שאין להם השפעה על מפלגות הימין שבתוכה, שאינן יכולות להרשות לעצמן לפגר בתחום הליבה של הימין.

הפעם צריך להאמין למופז

המצב שבו נתון עכשיו נתניהו - בין ארה"ב ואירופה לבין כצ'לה וחבריו - מוביל לידיעה השלישית, על שאול מופז. "שרים בליכוד במגעים חשאיים עם מופז על פילוג בקדימה והצטרפות לקואליציה". מה טיבה וערכה של ידיעה זו? ובכן, מגעים חשאיים בין שרים וחברי כנסת אנונימיים "מתנהלים" בדרך כלל בפגישה אקראית במזנון הכנסת, במסדרון, או בשירותים של המשכן. אחר כך תופסים עיתונאי והופכים את שיחות האקראי ל"מגעים חשאיים".

מופז אמר בתגובה כי "לא היה ולא נברא". הפעם צריך להאמין לו, אבל עכשיו אין היגיון למהלך כזה, מכיוון שבשלב זה אין לביבי מה להציע למופז, וגם אין לו צורך בו. מתי הוא כן יזדקק לו? אם וכאשר ייאלץ להיפרד מסיעות הימין בקואליציה.

מכאן קלה הדרך להבנה שהידיעה על מופז, גם אם היא מופרכת, אינה נטולת חשיבות. אנחנו רשאים להבין שזו הדלפה מכוונת מטעמו של נתניהו, המכוונת לשותפיו הימנים. אנחנו רשאים להבין שנתניהו מתחיל לתפוס שכנראה יהיה בלתי אפשרי לגשר על הפער בין הימין לבין אובמה ואירופה, ושבקרוב יהיה עליו להחליט. אני מקווה שביבי ילך עד הסוף על עמדותיו, כי הרי "הימין ניצח בבחירות", ומאוד חשוב שנדע אחת ולתמיד את ערך עמדותיו. אבל אני חושש שבשביל ביבי מספיק שהימין הביא אותו לראשות הממשלה. כדי להמשיך הוא כנראה יהיה מוכן לאמץ את העמדות של ... קדימה.

זוכרים מי ניצח בבחירות?

מה שלא אומר שקדימה תהיה מוכנה לאמץ את ממשלת נתניהו. אם נתניהו נשאר ללא הימין, הרי שראשות הממשלה מגיעה למפלגה שניצחה בבחירות, ולעומדת בראשה.

ספק רב אם ציפי לבני וקדימה יהיו מוכנים להצטרף לממשלה כדי להציל אותה ואת האדם שהפסיד להם בבחירות. אז נשאר שאול מופז, ואולי עוד ארבעה-חמישה, שגם הם לא יהיו בטוחים אם ממשלת נתניהו תיראה כשכיב מרע. מצב מסובך? אל תדאגו, הוא יגיע אל רגע האמת שלו. בינתיים, עקבו אחר הידיעות, וקראו אותן כמורכבותן, לא כפשוטן.

למה ברצלונה

למה חשוב שברצלונה ניצחה? מכיוון שהקבוצה שלוקחת את גביע האלופות משמשת השראה ודוגמה לקבוצות אחרות בכל העולם.

אם הכדורגל של מנצ'סטר הוא יעיל, אז המשחק של ברצלונה הוא קסם. ברצלונה לעולם אינה עושה בונקר. היא תמיד משחקת כדורגל פתוח ושובה עין. זה טבוע בדי.אן.איי הקבוצתי שלה. מי שרוצה כדורגל כזה, לא רק בספרד, צריך תמיד להחזיק אצבעות לקבוצה הנפלאה הזאת מקטלוניה.

matigolan@globes.co.il