האמת שמסתיר בנק ישראל

קראו את הסיפור הבא: בערב חג השבועות, היקף הפעילות בחדרי העסקות היה מצומצם והדילרים היו עסוקים בניתוח תוצאות גמר ליגת האלופות. השקל נסחר ביציבות. הדולר בעולם התחזק, במיוחד כנגד היורו. בנק ישראל ניצל את המגמה, כדי להיכנס לשוק בעמדת קנייה.

עד מהרה הבחינו הסוחרים בשוק כי היקף הקניות גדול מהמקובל בסופי שבוע, והבינו שבנק ישראל החל ליישם את מה שהצהיר כמה ימים קודם לכן. בשוק תרגמו את מהלך הבנק מהר מאד למעשים: קונים נוספים הצטרפו, הדולר חצה את רף 4 השקלים לדולר וכשהגיע ל-4.02, התחילו זורמות בשצף פקודות קנייה של הבנקים הזרים שביצעו את המהלך המבריק בשבוע הקודם (זה שהחליש את הדולר מ-4.17 ועד לשערו הנוכחי), וחיש מהר זינק הדולר ונעצר סביב 4.1 שקלים.

זהו כמובן סיפור שלא קרה באמת. אך גם אינו תרחיש שלא יכול היה לקרות, והוא אפילו לא היה עולה ביוקר. 100-150 מליון דולר היו מספיקים לבנק ישראל, עושים את העבודה ומשיגים את מטרת הנגיד.

מרבית חברי בשוק הסכימו עימי שערב שבועות הוא יום מתאים למהלך כזה מצד בנק ישראל, אולם באותה נשימה הסכמנו כולנו שאין סיכוי של ממש שזה יקרה.

כולם יודעים מה קרה באמת: הזרים הם אלה שניצלו את מחזורי המסחר הדלילים והמכירות בהיקפים נמוכים מאד, גרמו להתחזקות משמעותית של השקל ופעלו בכך כנגד שאיפתו של הנגיד. כל מטבעות הסל נחלשו בסדרי גודל שבין 0.75% ו-2.5%. מה שקרה לאחר מכן במשך החג כלל אינו רלוונטי לענייננו.

יותר משהופתעתי מהתחזקות האירו בחג, תוך פריצת קו ההתנגדות 1.4 דולר לאירו, הפתיעו אותי הכרזותיהם הלוחמניות של ראשי בנק ישראל בשבוע שעבר, אליהם הצטרף אתמול שר האוצר.

אמנם היחלשות הדולר בעולם אינה קרקע נוחה לפעילות הבנק, אולם התחזקות השקל ביחס לסל המטבעות היא חסרת פרופורציה ומעידה יותר מכל על העובדה אליה מתכחש בנק ישראל, לפחות באמצעי התקשורת, והיא שפעילות ספקולנטים זרים ומקומיים מאיימת לקעקע את כל ההישגים שהשיג בשנה הנוכחית בשוק המט"ח.

מדוע מתעקש בנק ישראל לפעול באווירת "עסקים כרגיל" מצד אחד ואילו מצד השני משחרר הצהרות לוחמניות המעידות על הלחץ הרב שבו נמצאים קברניטיו, עד כדי כך שיש הטוענים שהם מאבדים שליטה?

סטלה קורין ליבר שאלה בשבוע שעבר לאן נעלם המבוגר האחראי. פישר אכן התנהג כמבוגר אחראי ולעיתים אף נוצרה הרגשה כי בנק ישראל נותר בודד במערכה. בניגוד אליה, אני סבור שאסור לבנק ישראל להודיע מראש על האסטרטגיה שלו ובוודאי שלא על הטקטיקה שבה הוא עומד לנקוט. כך טענתי לאורך כל הדרך.

נגידי בנקים מרכזיים בעולם, המתמודדים עם אותן בעיות, מעולם לא הכריזו על מדיניותם ודרכי פעולתם (בדקו את דברי ימי הנגיד טרישה ותולדות ההצהרות שפיזר בן ברננקי). ככל שבנק ישראל היה עמום יותר והפתיע, כך צלחה דרכו.

ערב חג השבועות היווה הוכחה חותכת גם למי שאינו בקיא ברזי שוק המט"ח. התחזקות השקל אינה נגרמת אך ורק בעקבות היחלשות הדולר בעולם, יש לכך סיבות נוספות.

על כמה עובדות אי אפשר להתווכח:

1. היחלשות השקל שהחלה בקיץ 2008 היתה תוצאה של התחזקות הדולר בעולם ופעולות בנק ישראל. ללא פעולות בנק ישראל היינו מגיעים לשער 3.8-3.7 לכל היותר.
   
2. לרכישות בנק ישראל יש השפעה רבה על תנועות המט"ח הריאליות בישראל (פעילות החברות). אני מציין זאת בעקבות הטענה השגויה שרכישת 100 מיליון דולר ביום אינה משפיעה. אם ננטרל פעילות בנקאית נראה את משקלה האמיתי של ההתערבות.
   
3. מי שטוען שהתחזקות השקל ביחס לדולר מקבילה להיחלשות הדולר כנגד היורו בחודש הנוכחי - טועה ומטעה. להיכן "נעלמו" רכישות בנק ישראל שהיו אמורות לאזן חלק מהירידות?
   
   
4. בחודשיים הנוכחיים פחתה פעילות ההמרות של החברות והיא נמוכה משמעותית מהממוצע השנתי. נתונים אלו יבואו לידי ביטוי מאוחר יותר בחשבון השוטף. מכאן יוצא שפעולות בנק ישראל קוזזו כנגד פעילות ספקולטיבית שהלכה וגברה בחודש הנוכחי.
   
   
5. אין להשוות את ישראל לשווקים מתעוררים אחרים. שם נהנים הספקולנטים מהפרשי ריבית משמעותיים בבואם לרכוש את המטבע המקומי. כאן זה הפך להיות הימור נטו.

בנק ישראל דחק את עצמו לפינה. הצהרותיו רק ליבו את הבערה והוסיפו תיאבון לפועלים נגדו. אי אפשר לצאת בהצהרה "לא ניתן לשקל להתחזק" מבלי לגבות אותה במעשים ובשינוי דפוסי התנהגות.

הלחץ על בנק ישראל רב והוא משדר אותו החוצה. הלחץ מגיע עכשיו גם מכיוון האוצר. שער רצוי, רמת אבטלה עולה וחשש מגל פיטורים נוסף שלא מסתכם רק בהיי טק. על כל עובד שפוטר מרד ומגילת יפוטרו גם נותני שירותים לחברות אלו. גל נוסף של התחזקות השקל יביא בהכרח לגל פיטורים נוסף ולהעלאת מפלס הלחץ.

הדרך הבטוחה ביותר להתמודד עם בעיה היא בראש ובראשונה להכיר בקיומה, לשים אותה על השולחן ולא לטאטא אותה מתחת לשטיח. קשה להתעלם מהדז'ה וו - המציאות מזכירה את מה שהתרחש כאן אך לפני שנה. אז נדרשו לראשי בנק ישראל כארבעה חודשים, עד שהכירו בבעיה וטיפלו בה. לפני כן פיזרו והתבשמו בתירוצים: "כלכלה חזקה" ו"השקעות ריאליות של זרים בישראל".

למרבה הצער, לא זה המצב היום. על בנק ישראל להחליט אם הוא מעוניין להתמודד עם תופעת הספקולנטים או לוותר ולהתמודד עם ההשלכות הקשות של התחזקות חסרת כל בסיס ופרופורציה של המטבע המקומי.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו.