אובמה בבוכנוואלד: "אחמדיניג'אד צריך לבקר כאן - אין לי סבלנות לאנשים שמכחישים את ההיסטוריה"

"אחמדיניג'אד צריך לבקר בבוכווואלד; אין לי סבלנות לאנשים שמכחישים את ההיסטוריה וההיסטוריה של בוכנוואלד אינה משהו ספקולטיבי" כך אמר הערב (ו') הנשיא ברק אובמה עם תחילת ביקורו במחנה הריכוז הנאצי, בחברתם של קאנצלר גרמניה, אנג'לה מרקל, ואלי וויזל וברטראנד הרץ, שהיו כלואים במחנה.

בראיון ל-NBC, נשאל אובמה מה יכולים הישראלים ללמוד מביקורו בבוכנוואלד, ומה הם צריכים לחשוב על יחסם לפלסטינים. הנשיא השיב: "אין שום הקבלה (בין סבל היהודים מידי הנאצים לסבל הפלסטינים). אבל, בהתחשב במורשת המוסר היהודי, בעוצמת החמלה היהודית שצמחה מהייסורים שעבר העם היהודי - אני מאמין שבסופו של דבר המוסר והחמלה יתנו לעם בישראל את הכוח ואת תחושת המטרה להשיג שלום צודק ובר-קיימא. ושלום כזה, לדעתי, מחייב שתי מדינות שיחיו זו בצד זה בשלום וביטחון".

ובשיחה נפרדת עם עיתונאים אמר הנשיא: "לקהיליה הבינלאומית יש מחויבות, גם אם היא בלתי נוחה, לפעול כאשר מתרחשת השמדת המונים". בתום הביקור, כשמראה המשרפות טרי במוחו, אמר אובמה: "זוועת האתרים האלה לא נשחקה עם חלוף הזמן. יותר ממחצית מאה חלפה, אך היגון והזעם שלנו על מה שקרה לא קטנו. לעולם לא אשכח מה שראיתי פה".

אובמה הוא הנשיא האמריקני הראשון שביקר בבוכנוואלד. במחנה ההשמדה נרצחו כ-55 אלף בני-אדם ובכללם כ-11 אלף יהודים. אובמה, מרקל, וויזל והרץ הניחו כל אחד זר ורדים לבנים, ארוכי קנה, על משטח יד הזיכרון לקבנות.

"עד עצם היום הזה, ישנם אלה המתעקשים שהשואה מעולם לא התרחשה", אמר אובמה. "המקום הזה הוא התשובה הניצחת להפרכת הרעיונות האלה, תזכורת לחובתנו להתיצב מול אלה שמעוותים את ההיסטוריה".

הנשיא גינה את מחוללי אי הסובלנות, מאנטישמים וגזענים ועד הומופובים ומפלי נשים: "זו אי-סובלנות שמשפילה את הקרבנות ומנמיכה את כולנו. במאה הזו ראינו רציחות עמים. ראינו קברות המונים ועפר כפרים שהוצתו. ילדים שימשו כחיילים ואונס שימש כנשק במלחמה. המקום הזה מלמד אותנו שאנו חייבים לעמוד תמיד על המשמר נגד מפיצי הזדון בהווה, שאנו חייבים לדחות את שלוות הכזב שסבלם של אחרים אינו הבעיה שלנו וליטול על עצמנו מחויבות להתייצב מול אלה שישעבדו אחרים כדי לקדם את האינטרסים שלהם".

אובמה הרחיב את הדיבור על הקשר האישי שלו למקום: "ידעתי על בוכנוואלד מפי האח של סבתא שלי, שהיה ממשחררי המחנה בסוף מלחמת העולם השניה. הוא חזר במצב של הלם. במשך חודשים הוא התבודד עם הזכרונות הנוראים שנצרבו במוחו".

הוא סיפר, כי גנראל דווייט איזנהאואר (המפקד העליון של כוחות בעלות הברית) הבין שרבים ממשחררי בוכנוואלד לא יוכלו לחלוק עם העולם את מה שראו, ואולי חשש שבעתיד יהיו אנשים שלא יאמינו שייתכנו זוועות כאלה. לכן הוא הורה להנציח את המחנה, כדי שאיש לא יוכל להכחיש.

"כאשר החייליים האמריקנים הראשונים הגיעו לבוכנוואלד הם נדהמו למראה יותר מ-900 ילדים שנותרו בחיים, והצעיר שבהם רק בן שלוש", אמר אובמה. "... אותם ילדים לא יכלו לדעת על תקומת עם ישראל מהריסות השואה, על עבותות הקבע בין העם הגדול הזה לבין עמנו שלנו. והם לא יכלו לדעת שיבוא יום, ונשיא ארה"ב יבקר בקם הזה וידבר עליהם, ושהוא יעמוד לצד קנצלר גרמניה, שהיא עתה דמוקרטיה תוססת ובעלת ברית מוערכת של ארה"ב".

אבל, דברי אלי ויזל האפילו בקדרותם, בעוצמתם הנוקבת, על דברי הנשיא ועל נאומה של מרקל, שדיברה ראשונה. "באתי לבקר את הקבר של אבא שלי, אבל אין לו קבר; הוא קבור בשמים, והוא קבור בלבי", אמר ויזל, שאביו מת במחנה.

"מה אני יכול לומר? שהעולם למד? אני לא בטוח. אדוני הנשיא, אנו תולים בך כל כך הרבה תקוות, שעם הרצון והחזון שלך תוכל להפוך את העולם לטוב יותר, עולם שבו לא יהיו עד מלחמות".

ויזל הוסיף: "כל מלחמה היא אבסורדית. הלקח שלמדנו הוא שמשטמה אינה אופציה, שהרצון לכבוש שטחים, או מחשבות, הוא חסר משמעות". הוא הביע תקווה שיהיה אפשר להגיע למצב שבו ישראל תוכל לחיות ב"תחושה של ביטחון" וכך גם שכניה. "הגיע הזמן להפסיק לבכות, להפסיק ללכת לבתי-קברות".

"מספיק", קרא וויזל. "צריך להגיע רגע של קירוב לבבות. הזיכרון חייב לקרב אנשים זה לזה, לא להקים חיץ ביניהם... לבני אנוש צריכה להיות סולידריות עם אלה שזקוקים לנו".