אורי יוגב: "הרפורמה הכלכלית בישראל בשנים הבאות תהיה במשק המים"

הולכת וגוברת ההתנגדות לרפורמת המים ולהטלת מס הבצורת. בכנס שקיים בסוף השבוע פורום תאגידי המים והביוב, הודיע יו"ר הפורום ומנכ"ל תאגיד הגיחון (ירושלים), כי "מס הבצורת במתכונת כפי שהוא מנוסח היום בטיוטת חוק ההסדרים הוא בלתי ישים מבחינה תפעולית, ואם לא ישנו אותו באופן מהותי, לא יהיה ניתן יהיה ליישמו".

עוד אמר דודי קוכמייסטר, כי "רפורמת התעריפים היא קריטית ובלי להסדיר למשק המים תעריפים כלכליים מצד אחד והגיוניים מצד שני, לא ניתן יהיה להבריא את משק המים לאורך שנים. ההצעה להכניס את היטלי הפיתוח בתוך התעריף היא גרועה, שכן היא מייקרת את התעריף לצרכן ללא צורך - את סכום ההיטל משלמים היזמים וטוב יהיה אם זה יישאר כך. אם נידרש לא נהסס לפנות לכל הערכאות הרלבנטיות, כפי שכבר עשינו בעבר", סיים קוכמייסטר באיום.

נזכיר, כי פורום תאגידי המים והביוב פעיל כבר שנתיים, למרות שחוק הקמת תאגידי המים והביוב העירוניים חוקק בשנת 2000. זאת, לאחר שהערכות של גופים מקצועיים במדינה היו שחסרים מיליארדים רבים להשקעות בתשתיות מים וביוב, מה שגורם להרבה דליפות ובזבוז. רק ב-2003 התחילו להקים תאגידים, וכיום 14 תאגידים פעילים ממש ונותנים אספקת מים ל-40% מתושבי המדינה העירוניים, בזכות העובדה שהחוק תפס בשנתיים האחרונות תאוצה.

בתחילת 2009 הוקמו 17 תאגידים נוספים וכעת התאגידים הללו מספקים מים ל-70% מהאוכלוסייה העירונית. התוכנית של משרד הפנים ורשות המים היא לסיים את הקמת התאגידים כך ש-50 תאגידים יספקו את המים לכל תושבי המדינה העירוניים. הרפורמה הוקמה ב-2000 אבל תפסה תאוצה בשנתיים האחרונות.

לפני שחוקק החוק הזה המצב היה שאת כל משק המים העירוני ניהלו הרשויות העירוניות, כחלק מפעילות האגפים שלהם כמו חינוך, תאורה וכבישים. המצב הזה הביא לכך שהיות שמים וביוב הם גורם שיש בו הכנסה, הרשויות גבו את הכסף מהתושבים אך מבלי שהשקיעו אותו בחזרה בתחום, אלא השתמשו בכסף כמקור תקציבי. הרפורמה שבמסגרתה חוקק חוק תאגידי מים וביוב, הביאה לכך שהרשויות נאלצו להקים תאגיד עירוני נפרד שיטפל אך ורק במשק המים והביוב, באופן שכל ההכנסות מהתושבים בגין הסעיף הזה יושקעו בחזרה בנושא.

טוב, אבל לא מספיק

מנכ"לי הפורום טוענים כי בכל הפרמטרים הכמותיים המשמעותיים אפשר להוכיח שמרגע שהרשות הקימה את התאגיד הוא עשה את הדברים טוב ממנה בגבייה ובפיתוח, למרות שהוא בבעלותה המלאה. הפורום, שהחל כמסגרת של הפריה הדדית של מנכ"לי התאגידים הפך למעורב חזק ברגולציה ובמדיניות.

כדי לקדם את האג'נדה שלהם הם התכנסו, זו שנה שנייה, כדי לדון בנושאים שבלב הפעילות שלהם.

ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, אמר בכנס בהתייחס לטענות כי "הכרחי להטיל השנה מס בצורת, שכן משבר המים בחמש השנים האחרונות הוא בעוצמה הרבה ביותר שידענו זה 80 שנה, ויש לנו אפס קוב מים ברזרבות הלאומיות".

לדבריו, "עלינו לקבל החלטות קשות לאור מצב משק המים במדינה בחודש יוני 2009. הטלת המס על האזרח כך שישלם 20 שקל לכל קוב מים בצריכת יתר חייב להיות בחקיקה. כל חלופה אחרת לגביית המס תהיה גרועה יותר".

בכנס הוצג לראשונה מודל כלכלי שהוכן על ידי רואה חשבון ניסן כספי, היועץ לפורום. לדברי מנכ"לי הפורום, המודל ממחיש באופן מדוקדק בחתך של שנים פגיעה גוברת והולכת בתאגידי המים והביוב, עד לרמה של נפילת חלק מהם כך שלא יוכלו לשרוד עם מבנה התעריף החדש המוצע.

נקודת מחלוקת מרכזית בדיון בין מנהלי הפורום לשני הייתה שהחוק בלתי ישים, שכן מערכות הגבייה, המיחזוב והכספים אינן ערוכות לכך. "אם רוצים שנהיה חברת גביית מיסים אנחנו זקוקים לזמן התארגנות", טענו מנהלים בפורום. שני התקשה גם להשיב על השאלה מדוע הכסף שייגבה לא יחזור למשק המים בצורה של השקעות פיתוח. לדבריו הדבר נובע מאילוצים של משרד המשפטים. את דבריו סיכם באמרו, כי החל מה-1 בינואר 2010 יהיו תעריפים חדשים במשק המים בישראל, והתשלום בגין מים יהיה בדומה לתשלום בגין חשמל, כך שהאזרח ישלם בתעריף אחד עבור הצריכה השוטפת ועבור עלויות הפיתוח של משק המים.

אורי יוגב, יו"ר WhiteWater העריך שבתוך 10-15 שנה יופרט משק המים בישראל, לפחות באופן חלקי. "הרפורמה הכלכלית בישראל בשנים הבאות תהיה במשק המים", אמר. עוד העריך, כי משבר המים יביא לפריחה של טכנולוגיות מים בישראל וציין כי הוא תומך במתן תמריצים לגורמים הרלבנטיים כדי לעודד חיסכון במים. הוא הביע ביקורת על כך ששלטונות המדינה יוצרים בעצמם חסמים לנושא החיסכון במים, כמו האיסור לעשות שימוש במים אפורים.

ניסן חוזר לתמונה

עוד הרצה בכנס, ד"ר אודי ניסן, מנכ"ל החברות הממשלתיות שייכנס בשבועות הקרובים לתפקיד הממונה על התקציבים באוצר. הוא היה ממחוללי רפורמה התאגידים והיום הוא הולך לחזור ולטפל בה בכובעו החדש. ניסן אמר כי יש לקבוע תנאים מקדימים להפרטת משק המים בישראל. "יש לערוך תיקונים בחוק וברגולציה ורק אז לעבור לבחינת התהליך של הפרטה על כל המשתמע ממנו", אמר. עוד לדבריו, "ממבחן ראשוני של תוצאת התיאגוד בישראל רואים כי יש שיפור ניכר בשירות לאזרח.

"במהלך הקמת תאגידי המים בישראל נעשו טעויות בכך שהוקמו תאגידים ברשויות קטנות, ועדיין יש מעורבות פוליטית בתוך התאגידים. לפיכך, השלב הבא של המשך תיאגוד משקי המים הוא איחוד תאגידים, כלומר הקמת תאגידים גדולים תוך מתן יתרון לגודל", ציין ניסן.

שאול מרידור, ראש תחום המים במשרד האוצר, אמר כי "יש עוד הרבה לעשות בנוגע תיקון חוק איגודי ערים למים ולביוב, ובין היתר להעביר את זכויות הניהול מרשות המים לתאגידים".

לדבריו, אחד הכלים המרכזיים שיכולים לייעל את התאגידים, הוא להפוך אותם לאזוריים יותר. "משבר המים תפס אותנו במקום לא טוב מבחינת הקמת רשות המים. הקמת הרשות היא מהלך נכון, אבל הצורך בהתמקצעות ויכולת ניהול הם גם עניין של זמן, שהמשבר לא מאפשר לנו, והוא צורך מאיתנו ומרשות המים משאבים ענקיים", סיכם מרידור.

עוד התנהל בכנס מושב שעסק בשאלה האם ניתן היום לגייס כספים לתחום המים. את הכנס הנחה רו"ח ניסן כספי, היועץ הכלכלי פיננסי של הפורום, בכל הקשור לבדיקת רפורמת התעריפים. הופיע במושב שחר אושרי, סמנכ"ל מסחרי בבנק דקסיה ישראל וגיל קלדרון, מנכ"ל מנורה חיתום וניהול. מדבריהם עלה, שהתאגידים יכולים לגייס בהנפקה (עד 25% ממניות החברה), בחוב ובהלוואות, כשהאפשרות האחרונה היא המתקבלת יותר על הדעת. אבל, הסיכוי של תאגידים לגייס כסף יהיה קטן מאוד אם יתברר שהם גירעוניים תפעולית, והחלת רפורמת התעריפים תרע מאוד את מצבם התפעולי. "במצב כזה אפשר יהיה לשכוח מגיוסי כספים, גם ממקורות בנקאיים וגם ממקורות חוץ בנקאיים", אמר יו"ר פורום תאגידי המים והביוב, דודי קוכמייסטר, בסיפא של הדיון.