לראשונה יפעלו הבנקים בישראל על פי סטנדרטים של ניהול סיכונים סביבתיים במתן אשראי, תוך התבססות על עקרונות לתמחור סיכון סביבתי. עקרונות אלו, הנקראים עקרונות המשווה (Equator Principles Financial Institutions), אומצו על ידי מוסדות פיננסיים רבים בעולם. עד יולי 2010 על הבנקים לאשר תוכנית הכוללת קריטריונים ולוחות זמנים ליישום העקרונות.
"על בנק להכיר בכך שזיהוי והערכת סיכון סביבתי הם חלק מתהליך נאות של הערכת סיכונים ולכן עליו לפעול להטמעת ניהול החשיפה לסיכון סביבתי כחלק ממכלול הסיכונים שהוא מנהל. לרבות נהלים לזיהוי סיכון מהותי בעת מתן אשראי ולשילוב הערכת הסיכון בהערכה תקופתית של איכות האשראי", כתב רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, בטיוטה סופית לחוזר סיכוני איכות סביבה. החוזר הוא פרי עבודה במשך שנתיים של בנק ישראל עם איגוד הבנקים. את צוותי העבודה הובילו אור סופר, סגן המפקח על הבנקים, ומשה פרל, מנכ"ל האיגוד.
הסיכונים
בין הסיכונים אותם יחויבו הבנקים להביא בחשבון במסגרת שקלול סיכון האשראי יהיו:
סיכון אשראי - בשל הרעה במצבו של לווה מזהם כתוצאה מתביעה נגדו בשל פגיעה בסביבה או בשל עלויות סביבתיות שמקורן בהוראות הנוגעות לאיכות הסביבה.
סיכון שוק - בשל ירידה בשווי השוק של תאגיד מזהם.
סיכון משפטי - בשל האפשרות שבמסגרת הליך משפטי יחויב בנק להשתתף בעלויות בגין הנזק הסביבתי שגרם, הגוף לו נתן הבנק את האשראי או השקיע בו.
סיכון תדמיתי - פגיעה במוניטין הבנק עקב ייחוס קשר בין בנק לגורם הפוגע בסביבה.
בעולם מקובל כי עקרונות המשווה חלים על כל מימון פרויקט חדש בו עלויות ההון עוברות את הרף של 10 מיליון דולר. עם זאת, לאחר לחץ שהפעילו הבנקים על בנק ישראל לא ייקבע רף מינימלי להיקף האשראי מעליו יש לממש את ההנחיות. בטיוטה המקורית נקבע כי ההנחיות ייכנסו לתוקף עד סוף 2009 ויחולו על השקעות ומימון פרויקטים בסכום של 200 מיליון שקל ומעלה, כאשר סכום זה ירד בהדרגה עד לאשראי בהיקף של 40 מיליון שקל. כעת כאמור כלל לא נקבע רף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
