ביה"ד: ניתן להופיע עם עורך דין בפני הגוף להערכת תארים במשרד החינוך

הגוף להערכת תארים הוא גוף בעל אופי מעין-שיפוטי, המכריע אם להכיר או לא בתארים של גופים אקדמאיים שניתנו בחו"ל כשקולים לתואר אקדמאי ישראלי, לצורכי תנאי שכר ועבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קבע כי אדם זכאי להיות מיוצג על-ידי עורך דין בראיון שעורך הגוף להערכת תארים במשרד החינוך. לפיכך, בוטלה החלטה של הגוף שניתנה בלא ייצוג לבעל התואר, למרות בקשתו.

הגוף להערכת תארים הוא גוף בעל אופי מעין-שיפוטי, המכריע אם להכיר או לא בתארים של גופים אקדמאיים שניתנו בחו"ל כשקולים לתואר אקדמאי ישראלי, לצורכי תנאי שכר ועבודה.

במקרה זה דחה הגוף את בקשתו של אברהם מרקוזון, שיוצג על-ידי עו"ד עמית גורביץ, להכיר בתואר שקיבל משלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל, כשקול לתואר אקדמי ישראלי.

השופט ד"ר יצחק לובוצקי ציין כי הכרעת הגוף "טומנת בחובה פוטנציאל פגיעה קשה בעובד, בתנאי שכרו ובאפשרות קידומו המקצועי והתעסוקתי. אי-הכרה בתואר אקדמי פוגעת גם בשמו הטוב של העובד, שנהג להציג עצמו כמי שנושא תואר כזה או אחר, ועתה נפסל מלשאתו".

לדבריו, נוכח החשש לפגיעה בפרנסתו ובכבודו של העובד, יש לקבוע כי קיימת זכות טיעון, וממנה נגזרת "זכות ייצוג בעלת היקף רחב".

השופט ציין כי העובדה שבהליך "הראיון" נדרשה "נוכחותו או פעולה אישית" של התובע, כלשון החוק, אין בה כדי לגרוע מזכותו לנוכחות של פרקליט מטעמו בנוסף לנוכחותו האישית.

לובוצקי קבע כי הפגם של היעדר ייצוג משפטי בשלב "הראיון" הוא פגם מהותי, המצדיק החזרת העניין לרשות הציבורית, על מנת שתאפשר לתובע שמיעה נוספת לזו שנשמעה ב"הליך הראיון".

עם זאת הדגיש כי אין בכך לפסול או לבטל כראיה כל הצהרה שהצהיר התובע בהליך "הראיון" וגם לא כל מסמך שהוגש בהליך הבירור לפני הגוף. (עב' 5829/08).