נתניהו מגבש פשרה בין האוצר לבנק ישראל; גורם בכיר: "שני הצדדים לא יהיו מרוצים מההכרעה"

מנכ"ל משרד רה"מ אמור להגיש השבוע לנתניהו הצע הכרעה מנומקת. נתניהו יכריע בעניין בהקדם ■ פישר: "התנהגות האוצר רק מוכיחה שאסור שיפקח על השכר בבנק ישראל" ■ שטייניץ: "בנק ישראל לא יהיה בן חורג"

גורם בכיר המקורב למגעים בין האוצר לבנק ישראל מעריך היום כי "נתניהו יביא לסטנלי פישר ויובל שטייניץ הכרעה שאף אחד מהם לא יהיה לגמרי מרוצה ממנה. אבל, לא תהיה להם ברירה אלא לחיות איתה".

הפגישות יימשכו

כזכור, הורה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למנכ"ל משרדו, אייל גבאי, לגבש מתכונת מוסכמת שתפתור את הקרע המחריף בין בנק ישראל ומשרד האוצר בכל הנוגע לפרק שכר העובדים, במטרה לקדם ולהעביר בהקדם את חוק בנק ישראל החדש. בשבועות האחרונים קיים גבאי, לשעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות, כמה פגישות עם הצדדים, מצד האוצר המנכ"ל ירום אריאב, מצד בנק ישראל המנכ"ל חזי כאלו והיועצת המשפטית טידה שמיר. הפגישות הנפרדות והמשותפות יימשכו גם השבוע.

על פי התכנון של משרד ראש הממשלה, וכפי שנתניהו הודיע לצדדים, הוא אמור לקבל מגבאי כבר השבוע את מתכונת הצעת ההכרעה מנומקת וסגורה, בת כמה סעיפים וכמה התניות, כזו שאף אחד מהצדדים לא יהיה לגמרי מרוצה ממנה. נתניהו יכריע בעניין בהקדם, אפשר שכבר בשבוע הבא.

אפשר שההכרעה תתבסס על הצעה שהגיש האוצר לבנק ישראל באוקטובר 2008, בה נוסח מנגנון חלופי לפיקוח באמצעות הממונה. בנק ישראל דחה אז את ההצעה בטענה שהיא משמרת את סמכות העל של האוצר והממונה על השכר, בעוד שהוא דורש עצמאות מלאה בקבלת החלטות השכר לעובדיו.

עמדת האוצר היא שמירת מעמדו וסמכותו של סעיף 29 א' לחוק יסודות התקציב (הסעיף קובע כי גוף ציבורי רשאי לתת תוספות שכר רק על פי תוספות השכר הניתנות לעובדי מדינה, וכל חריגה מכך מחייבת אישור של הממונה על השכר באוצר, הפועל מטעם שר האוצר).

מי קודם למי?

תמצית הוויכוח בין האוצר ובנק ישראל היא כרגע בשאלה מי קודם למי. בנק ישראל אומר שזכותו לקבל החלטות שכר, כולל חריגות שכר, ליישם אותן במיידי בלי לשאול ובלי לקבל אישור מהאוצר. ואז, אם האוצר לא יסכים לזה, יואיל האוצר ויפנה לערער מול מנגנון ערעור מוסכם, ועדת מומחים, דירקטוריון וראש הממשלה. האוצר תובע מנגנון הפוך - בנק ישראל ידון וימליץ על החלטות שכר, אבל לא יישם אותן לפני שיקבל את אישור הממונה על השכר. היה והממונה יסרב, זכאי יהיה בנק ישראל לפנות בערעור למנגנון הערעור המוסכם.

יש לציין כי ההבדל איננו רק עניין של כבוד, אלא שיש לו משמעות מכריעה, שכן בנק ישראל חילק לעובדיו בעשורים האחרונים תוספות שכר מפליגות, ולא חוקיות, והיום הוא מסרב לפעול להחזרת הכסף לקופה הציבורית.