מה הופך את ישראל לשוק אטרקטיבי עבור מבטחות המשנה, ולמה אין ולא צפויה לקום פה בקרוב חברה כזו?

כנס "ת"א רה" השנתי, המאגד נציגים מחברות ביטוח משנה ברחבי העולם, חושף לאן הולך התחום, שלו השפעה ניכרת על תעריפי הביטוח לצרכנים

השבוע נערך בתל אביב הכנס השלישי לביטוח משנה - כנס "ת"א רה 2009". עוד קודם שהסתיים, כבר מדברים באיגוד חברות הביטוח ובהתאחדות חברות לביטוח חיים על הכנס הבא. את הכנס יוזם ומארגן האיגוד, בראשות היו"ר גדעון המבורגר והמנכ"ל זאב אבן חן. במסגרת זו התאספו השבוע בארץ נציגים מחברות ביטוח משנה זרות שבאו לדון עם ראשי שוק הביטוח המקומי, שוק שכל השחקנים בו הם חברות ביטוח ישירות המבטחות את הלקוחות שלהן ומהוות מכל בחינה שהיא את הישות המשפטית החייבת מולם.

לכנס תל אביב-רה הגיעו השנה מחו"ל 120 נציגים של קרוב ל-30 חברות ביטוח משנה - מבטחות המשנה מהמרכזים המוכרים והמבוססים של ביטוח באירופה, ארה"ב וברמודה, וגם משוקי ביטוח-משנה מתפתחים בסין, הודו, רוסיה, תורכיה ועוד. "הכנס מתחיל להפוך ליוקרתי", אמר ל"גלובס" גדעון המבורגר, המכהן גם כנשיא חברת הראל, שאינו מסתיר את שאיפתו ארוכת הטווח לגבי הכנס התל אביבי: "אנו מתכננים שיהיה השלישי בחשיבותו אחרי הכנסים במונטה-קרלו ובבאדן-באדן".

בין משתתפי הכנס היו בין היתר נציגים מחברות ביטוח משנה המובילות בעולם - מיוניק-רה, סוויס-רה, אליאנז, אווסרט וכמובן לויד'ס. הוא נמשך מספר ימים, ובניגוד לשני הכנסים המובילים שהזכיר המבורגר, דנו בו רק על ביטוח משנה לשוק הישראלי.

ההתייקרות מגולגלת ללקוח הקצה

לדיונים אלו השפעה משמעותית על תעריפי הביטוח שהצרכנים הישראלים יידרשו לשלם בשורה ארוכה של ענפי ביטוח, מאחר שהתעריפים של מבטחי המשנה הם משיקולי התמחור המרכזיים (לא הבלעדיים, ישנם כמובן שיקולי תמחור משמעותיים מ'הבית' בחברה ובשוק המקומיים). כך או אחרת, ניתן לומר בבטחה שהוצאות הביטוח של כל עסק כמעט בארץ, וכל ביטוח למקרי רעידות אדמה למשל, מושפעים ישירות מהחלטותיהם של ראשי חברות ביטוח המשנה.

כך, בשנות הגאות שקדמו ל-2008 הייתה מגמה ברורה של הורדת תעריפי ביטוח משנה, ותעריפי ביטוח ללקוחות בכלל, בשל רווחי ההשקעות. מגמה מחזורית זו לא מיוחדת לישראל, והשתנתה (ולא בפעם הראשונה) ב-2008 על רקע המשבר העולמי. במקרים אחרים אלו נזקי טבע בעולם שמובילים לפגיעה מהותית בתוצאות חברות ביטוח המשנה, למשל הוריקנים בארה"ב או שיטפונות באירופה וכן הלאה. הירידה ברווחי ההשקעות מובילה להעלאת המחירים של חברות ביטוח המשנה, ותשלומי עתק בגין נזקי טבע אדירים מובילים גם לקיטון בקיבולת הביטוח (Capacity) שלהן. כלומר, הירידה בהקצאות הכיסוי הביטוחי לחברות הביטוח הרגילות שמעבר לעליית מחירים, עשויה להוביל לקושי לבטח בתחומים מסוימים. וכשזה קורה, זה קורה גם בישראל.

לדברי המבורגר, המגמות הבולטות כיום בשוק ביטוחי המשנה נוגעות לכך שסך הקיבולת הביטוחית בביטוח משנה בעולם ירדה. זאת, כיוון שגם אשתקד וגם כיום ההון פשוט 'יקר' מבעבר. "לכן, המחירים של ביטוחי המשנה עולים והקיבולת יורדת, וזה אוטומטית משפיע גם על השוק המקומי", מסביר המבורגר, ומוסיף כי "יש להם הנחיה לצמצם חשיפות לקטסטרופות, וזו תופעה שקיימת בעולם".

לסוגיה זו חשיבות מכיוון שגם בישראל ביטוח המשנה הוא בעיקרו לקטסטרופות (רעידות אדמה, שיטפונות וכו') וחבויות (בעיקר ביטוחי רשלנויות - כגון רפואית, וביטוחי דירקטורים ונושאי משרה). וכשמחירי ביטוח המשנה עולים "זה מגולגל בסוף גם ללקוח הקצה", אומר המבורגר.

פרמיה שנתית של מעל 1000 דולר

"בארץ נרשמות מדי שנה פרמיות בהיקף של יותר מ-8 מיליארד דולר, כך שלאדם בישראל יש פרמיה שנתית של מעל 1,000 דולר, וזה אחד השיאים בעולם היום. אין הרבה מדינות שיש בהן כל כך הרבה פרמיה לראש", מסביר המבורגר את האטרקטיביות של שוק הביטוח המקומי. "זה מוכיח שבישראל הציבור מאוד מוטה לביטוח, מה שמוביל להתעניינות גדולה של מבטחי המשנה". עוד הוא מציין, כי "מדינה שכזו גם זקוקה להרבה ביטוח משנה".

לאורך השנים, עיקר החשיפה של חברות הביטוח בישראל למבטחות המשנה הייתה לשתי הגדולות - מיוניק-רה וסוויס-רה. עם הזמן חלקן היחסי של שתי החברות פחת, וחברות אחרות הגדילו את פעילותן בישראל. "השוק הישראלי כבר לא נשלט כבעבר על ידי מיוניק-רה וסוויס-רה, הגם שיש להן עדיין מקום מכובד", אומר המבורגר, ומציין למשל את הגידול בעסקי אליאנז בישראל (ששותפה, באמצעות חברת בת, עם הראל וביטוח חקלאי בב.ס.ס.ח). בחודשים האחרונים ראינו גם שורה של עסקאות פרטניות ומיוחדות (ולא שנתיות) של הראל, מנורה והכשרה ביטוח, שהתחברו לחברות ביטוח משנה מסוימות בהתקשרות אינטימית יותר.

העובדה היא, שאין חיה כזאת "חברת ביטוח משנה ישראלית" או בשליטה ישראלית. אך לא תמיד זה היה המצב. בעבר היה ניסיון להקים חברת ביטוח משנה ישראלי - הראשונה והאחרונה - ישראל-רה. הניסיון היה גרוע, והחברה פשטה את הרגל. כל זה היה לפני כשני עשורים, ומי שהוביל את היוזמה הייתה חברת הסנה (שגם היא אינה קיימת עוד). כעת, כפי שהמבורגר צופה, לא נראה באופק סיכוי למהלך נוסף להקמת חברת ביטוח משנה ישראלית, ונצטרך להסתפק בקשרים של ענף הביטוח עם המבטחים החיצוניים. "חברה ישראלית לביטוח משנה לא תקבל את הביטוחים של החברות המקומיות, כי תהיה בעיית תחרות. ועל מנת להתמחות בחו"ל צריך השקעה אדירה, ואין טעם לעשות זאת בשלט רחוק", הוא מסכם. וכך, חברות הביטוח ימשיכו לטוס אל מבטחי המשנה, ופעם בשנה אלו יופיעו כאן כסימן לעוצמה של שוק הביטוח המקומי. *

צרו איתנו קשר *5988