פרופ' יורם עדן, מומחה לחשבונאות וכלכלה: "כולנו רודפי-בצע ולכן צפויים עוד משברים כלכליים גדולים"

"אנחנו לא לומדים את הלקחים ההיסטוריים הכלכליים, ולכן משבר כלכלי גדול נוסף הוא בלתי נמנע. כשאני מסתכל כאיש אקדמיה על ההיסטוריה הכלכלית של העולם, אני רואה שאנחנו חיים ממשבר למשבר. בסוף שנות ה-80' היה לנו את אוקטובר השחור, בתחילת ה-90' היה משבר כתוצאה מהתנפצות הבועה הפיננסית של מייקל מילקן, אחר-כך הגיע משבר התנפצות בועת ההיי-טק - ועכשיו המשבר הנוכחי. כל פעם, כביכול, אנחנו לומדים את הלקחים מהמשבר, מחוקקים את החוקים למניעת המשבר - ואז מגיע המשבר הבא ומלמד אותנו שלא למדנו כלום".

כך אומר היום (ה') ל"גלובס" פרופ' יורם עדן, מרצה למינהל עסקים, חשבונאות וכלכלה ולשעבר דיקאן בית-הספר למינהל עסקים וראש ההתמחות בחשבונאות בבית-הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל בראשון-לציון.

הבעיה, טוען עדן, נובעת מהפסיכולוגיה האנושית. "הסיבה המרכזית לכל המשברים היא טבע האדם. כולנו רודפי-בצע, אוהבים להרוויח הרבה כסף בזמן קצר. כל מצב של רווח ועליות מתמשכות צריך להדליק נורות אדומות. לא ראיתי באף משבר אנשים שעצרו רגע ואמרו 'רבותיי, אנחנו ירדנו מהפסים. לא יכול להיות שנמכרות כמויות כאלה, ואיך זה שיש מחירים כאלה?'. להיפך: כשהמחירים בשמיים, כל אחד בשוק ההון מסביר לנו שהשוק חכם ומוצא הצדקות למחירים המנופחים שישנם. גם בגלל טבע האדם, שתמיד יעדיף לעשות רווח מהיר ולשמוע שהכול טוב, וגם בגלל ההיסטוריה הכלכלית, שאנחנו לא לומדים ממנה ולא מסיקים את המסקנות - אנחנו צפויים למשברים גדולים נוספים".

לדבריו, כדי להימנע מקטסטרופה נוספת בשוקי ההון, אנחנו חייבים ללמוד מההיסטוריה. "הדרך למנוע את המשבר הבא היא לנסות להבין יותר לעומק את מה שקרה בפעם קודמת. את המשבר הפיננסי בעקבות המכשירים הנגזרים של היום ראינו כבר בארה"ב בסוף שנות ה-80' - רק בשמות אחרים. אז קראו לזה 'איגרות חוב זבל', היום אלה מכשירים אחרים עם אותה בעיה. הכול ראינו ולא למדנו. עד שלא נלמד, נמשיך להיקלע למשברים שבמהלכם כולם ישאלו את עצמם 'איך לא ראינו את זה מגיע'".

* אם נתייחס להווה, אתה מסכים עם ההערכות ששיאי המשבר הנוכחי כבר מאחורינו ואנו מצויים בשלבי התאוששות?

"נדמה לי שהשוק קצת יותר מדי אופטימי באשר לנקודה שבה אנו נמצאים במשבר. אחרי הנפילות הגדולות בארה"ב, של ליהמן ברדרס ו-AIG, ציפינו לדבר הרבה יותר גרוע. ציפינו לקטסטרופה. ברגע שהשמיים לא נפלו - כולם שיחררו אנחת רווחה, כאילו מעכשיו הכול יהיה בסדר. אנחנו יותר מדי אופטימיים, אולי אפילו עברנו למצב של זחיחות. אי-אפשר לבוא ולהגיד שהכול פתור, יש הרבה סימני שאלה, ואנחנו לא יודעים מה ילד יום. יש למשבר השלכות שליליות על מוסר התשלומים במשק ועוד השפעות קשות על המשק, ולכן אי-אפשר לבוא ולהגיד שכל הבעיות מאחורינו".

עדן מוסיף כי לא רק רדיפת-בצע תוביל אותנו למשבר הבא, ומפנה את האצבע המאשימה לעבר מנהלי התאגידים: "חלק מהסימנים למשבר הריאלי הם חגיגות השכר בקרב המנהלים הבכירים. גם כאן יש בעיה שנובעת מטבע האדם, שחוטא בחטא היוהרה. כשאני מדבר עם חלק מהמנהלים שמקבלים את תשלומי-העתק והסכומים השנויים במחלוקת, אני מגלה שרובם בטוחים שהם באמת תורמים לחברות ולכן הכסף שהם מקבלים מגיע להם. זה חלק מאותה תופעה של היבריס, שהובילה אותנו למשברים קודמים. היוהרה הזו מניעה את המנהלים לעשות כל מיני השקעות מטורפות במחירים מטורפים. הם מוחמאים מזה שקונים את המניות של החברות במחירים גבוהים, ורואים בזה סימן שהם מנהלים טובים. הם גם מאמינים ביכולתם להצדיק כל השקעה ואומרים 'אנחנו נסדר את העניינים'".

לדבריו, המנהלים לא למדו דבר מהמשבר הנוכחי. "גם היום, כשאני מדבר עם המנהלים שרוצים לקנות חברות בהידרדרות, הם משתמשים באותן סיסמאות של 'אל תדאגו, אנחנו נבוא ונסדר ונשיג תשואות כאלה וכאלה', כאילו הם קוסמים. אם הם חושבים שהם כאלה מוצלחים, אז טבעי שיחשבו שמגיע להם סכומי-עתק, אבל זו לא חוכמה להרוויח כשכולם מרוויחים וכשהשוק בעלייה. את זה כולם שוכחים.יש פה את תופעת ההיבריס אצל מנהלים שחושבים שהם יודעים הכול ולכן מגיע להם. זה עוד דבר שיוביל אותנו למשברים הבאים".

הבעיה, טוען עדן, נובעת מחוסר היכולת למדוד את תפקודם של המנהלים בתאגידים הגדולים. "אין לנו שום יכולת למדוד בצורה אמיתית את התרומה של המנהלים לחברות. כשהשוק טוב אז הכול עולה, מצליח ונראה טוב, ואז אתה חושב שיש לך מנהל נהדר. אין לך שום יכולת למדוד את זה באמת".

עם זאת, הוא מבהיר, חובה לעצור את חגיגות השכר לפני שיהיה מאוחר מדי. "צריך לחשוב איך לרסן את זה לפני שזה יוביל למשבר הבא. כשחיים רמון היה שר המשפטים, הוא הציע לרסן את התופעה של השכר המופקע באמצעות מיסוי - אבל כולם ביטלו את ההצעה שלו. אני דווקא חושב שזה רעיון לא רע".