חברת לנדמארק של נמרוד טבי, נקלעה למשבר קשה ופרסמה באיחור של כשלושה חודשים את התוצאות לסיכום שנת 2008, מהם עולה שהפסידה 99 מיליון שקל. הגרעון בהון העצמי 30 מיליון שקל, גרעון של 321 מיליון שקל בהון החוזר ותזרים המזומנים שלילי בהיקף של 50 מיליון שקל.
רואי החשבון של החברה צירפו לדוחות הערת "עסק חי" , המעלה ספקות לגבי יכולת ההישרדות שלה. היקף ההתחייבויות ענק ביחס לגודל של החברה והכנסותיה הצנועות (6.3 מיליון שקל ב-2008) והן מסתכמות ב-417 מיליון שקל.
החברה אינה עומדת באמות מידה פיננסיות שנקבעו לה לגבי אשראי שנטלה. היקף החובות למחזיקי האג"ח עומד על כ-241 מיליון שקל והחברה אינה יכולה לעמוד בהחזר החוב בזמן.
למרות מצבה הקשה של החברה, שולמו ב-2008 משכורת של כ-615 אלף שקל למנכ"ל החברה, יוסף עוז (כ-8,400 אירו בחודש). חמור מכך החברה ביצעה העדפת נושים והחזירה למנכ"ל במהלך 2009 הלוואת בעלים של 100 אלף שקל. זאת כשכבר היה ברור שהחברה אינה יכולה לעמוד בהחזר החובות למחזיקי האג"ח ויתר הנושים בזמן.
במאי 2009 הוגשה על ידי הראל פיא קרנות נאמנות ומשקיע פרטי תביעה על סך 194 מיליון שקל נגד החברה והחתמים שליוו את הנפקות האג"ח בגין פרטים מטעים בתשקיף ממאי 2007. הטענות הן לגבי שווי נכסיה של החברה.
זאת לא התביעה הראשונה שהוגשה נגד החברה. כבר לאחר ההשתלטות עליה באפריל 2007 על ידי נמרוד טבי הוגשה תביעה במאי 2007. באפריל 2007 אישרה האסיפה הכללית של בעלי מניות החברה מכירה של שני נכסי מקרקעין בווירג'יניה ארה"ב, שהיו בשליטת נמרוד טבי לפי שווי של 25 מיליון דולר. בתמורה קיבל טבי 72.5% ממניות לנדמארק שגם לקחה על עצמה את ההתחייבויות בגין הנכסים בסך של 3.6 מיליון דולר ואף שילמה לטבי מיליון דולר במזומן.
מהתביעה עלו לכאורה טענות שעיקרן בנושא היקף הבנייה האפשרי בנכס מקרקעין בארה"ב והתב"ע המאושרת לגביו ולגבי הערכת השווי שפורסמה לציבור ומסקנותיה, שלפיה נקבע שווי עסקת ההקצאה הפרטית. התביעה נדחתה בתחילת השנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
