עידן מתחמי ההיי-טק הנוצצים, הפאואר סנטרים הנקיים והקניונים הולך ומעלים מהערים שימושים מסורתיים שפעם היו נפוצים יותר: תעשייה זעירה ובתי מלאכה. אזורים כאלה נתפסים כאזורים מוזנחים ומאובקים הגוזלים שטחים יקרים.
לדברי מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, תמיר בן שחר, כתוצאה מכך אזורים אלו אינם מטופלים וראשי הערים מנסים לדחוק אותם ולאכלס את שטחם באזורי היי-טק ושטחי מסחר רווחיים. "המצב אינו חייב להיות כך", הוא אומר. "אזורים אלה יכולים להוות מקור תעסוקה ומנוע צמיחה כלכלי לעיר ולתושביה".
בן שחר מגדיר בתי מלאכה ותעשייה זעירה תחת שלוש קטגוריות: ספקי שירות לצרכנים פרטיים (אביזרי בניין, עץ וריהוט, טקסטיל וכדומה), ספקי שירותים לתעשייה ולעסקים (מכונות, פלסטיק וגומי, מתכת, בתי דפוס וכדומה) ומוסכים.
לדבריו, ענפי התעשייה המעורבת-מסורתית והמסורתית מרכזים כ-60% מסך המועסקים בתעשייה כולה, כ-200 אלף מועסקים בכ-10,000 מפעלים. כלומר, כל מפעל או בית מלאכה מספק עבודה לכ-20 איש. יותר מ-50% מהפעילות מרוכזת במחוזות תל אביב והמרכז (ראו גרף למטה).
חברת צ'מנסקי בן שחר עיצבה מודלי ביקוש והיצע בהם נבחנו מספר העוסקים בפעילויות אלה בערים שונות. הבחינה הראתה כי בערים תל אביב, חולון, יבנה וקרית ביאליק קיים מספר גבוה של בתי מלאכה ותעשייה ביחס למספר משקי הבית ומספר השכירים שבהן. לעומת זאת, בערים ירושלים, בת ים, הוד השרון, הרצליה, נהריה, נצרת עלית, רמלה ורעננה מספרם נמוך.
בן שחר מציין, כי "ערים בהן מספר הפעילויות נמוך "מייצאות" את כוח הקנייה של תושביהן לרווחת ערים אחרות. כך לדוגמה, לתל אביב מגיעים תושבים מכל המטרופולין על מנת לצרוך שירותים. כלומר, רצוי שראשי ערים שמספר הפעילויות בשטח עריהם אינו עונה על ביקוש תושביהן, יפתחו פעילויות נוספות מסוג זה וימנעו יצוא של כוח קנייה".
המהפך ברמת החי"ל
נראה שאחת הסיבות לחיסול שטחים לתעשייה זעירה היא עליית ערכי הקרקע. סגנית מנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי במינהל ההנדסה בעיריית ת"א, צילי בר-יוסף, אומרת שהתופעה של חיסול וסגירה של אזורי תעשייה זעירה נראית גם בת"א. לדבריה, שם הסכנה אף גדולה יותר משום שערכי הקרקע גבוהים, ולעירייה אין אפשרות למנוע הסבת השימושים.
כך היה למשל, ברמת החי"ל. לפני שנים היו במקום מוסכים, אך הם נדחקו החוצה בשל העלייה בערכי הקרקע. "חשוב מאוד לשמור על האזורים הללו", מדגישה בר-יוסף, "השירותים האלה צריכים להיות בעיר, והתושבים לא צריכים ללכת לעיר שכנה כדי לקבלם. ההתמודדות הקשה היא למצוא להם מקום ולהשאיר שם ערכי קרקע כאלה שיאפשרו זאת. כיום אנו בעירייה מכינים תוכנית מתאר ומנסים למצוא דרך להקצות שטחים כאלה. אני מניחה שהאזורים הוותיקים יישארו לייעוד זה בתוכנית המתאר, אבל אנו חושבים שצריך לעשות בנושא חשיבה יותר מעמיקה ולהקצות לכך אזורים נוספים על מנת שהשירותים הללו יישארו בתל אביב, ולא יברחו לראשון לציון או לבני ברק, למשל".
פן אחר שאופייני לת"א הוא מקומות שבהם יש שימושי מלאכה זעירה יחד עם מגורים, כמו בשכונת פלורנטין. לדברי בר-יוסף, "באזורים כאלה יש קונפליקט, והשאלה היא כיצד להשאיר את המגורים יחד עם המלאכה, שעלולה להפריע מבחינת מטרדים סביבתיים, כמו זיהום ורעש. אנו מעוניינים שהמגורים יישארו בסמוך למלאכה ולתעשייה הזעירה, אך בתנאים סביבתיים מתאימים. צריך לציין שיש אנשים שמחפשים את עירוב השימושים הזה, כמו בפלורנטין".
שכונת רוממה בירושלים עברה בשנים האחרונות תהליך במסגרת תוכנית שהכינה העירייה, שהפכה שטח גדול מייעוד למלאכה ותעשייה זעירה למגורים. כיום בנויים במקום בנייני מגורים חדשים, וישנן תוכניות נוספות למגורים עבור הציבור החרדי.
לדברי מהנדס העיר ירושלים, שלמה אשכול, העירייה מגדירה שלושה אזורים בעיר עבור תעשייה זעירה ומלאכה: תלפיות, גבעת שאול וואדי גוז'. "אנו מאמינים שתעשייה זעירה ומלאכה הם חלק מהאזורים עם השימושים המעורבים בעיר ויש להם חשיבות. אנו מנסים לשפר את האזורים הללו, ולא להוציאם החוצה. המטרה היא לאפשר נגישות ולשפר את איכות הסביבה. אזורים אלה בהחלט תורמים לעיר, גם ארנונה. מעבר לכך, הם חלק חשוב מרקמת החיים".
מעבר מחיפה לנשר
לדברי בן שחר, בנשר השכילה העירייה להבין שפעילויות של תעשייה זעירה ומלאכה לא נשמרות מספיק בחיפה, ואיפשרה לעסקים כאלה לפתח שטחים אצלה. "חלק מהפעילות שהייתה פעם בחיפה, במקומות לא מוסדרים, עברה לנשר - בין היתר מאחר שמחיר הקרקע היה זול יותר והעירייה גבתה מהעסקים ארנונה נמוכה", הוא מסביר. "היום גם אולמות תצוגה עוברים לאזור התעשייה בנשר".
מהנדס העיר חיפה, אריאל וטרמן, אומר שבעיר התחתית, במושבה הגרמנית ובקמפוס הנמל, הפעילות של מלאכה ותעשייה זעירה הולכת ונעלמת. העירייה מעודדת את העזיבה הזו, משום שהיא רואה את המושבה הגרמנית כאזור לתיירות ופנאי, ואת קמפוס הנמל כאזור לפעילות אקדמית.
בחיפה ישנם שני אזורים מוגדרים לפעילות של מלאכה ותעשייה זעירה: באזור צומת הצ'ק פוסט, ובמתחם השיש. לדברי וטרמן, "שם יש כבר פעילות כזו ויש עתודות קרקע שהעירייה מקצה לכך, אך הדבר ייעשה תוך שמירה על חזות נאה כדי שהאזורים לא ייראו כמו פעם. שיפצנו את המרחב הציבורי כדי לתת לאזור הזה חזות מודרנית. במקומות מסוימים המלאכה יוצאת החוצה ונכנסת פעילות אורבנית, אך כאמור העירייה מקצה את השטחים לפעילות זו".
לדברי בן שחר, התועלות המתקבלת לעיר מהימצאותן של פעילויות מסוג מלאכה ותעשייה זעירה בשטחן רבות ואינן מתמצות רק בשימור ו"יבוא" כוח קנייה וביצירת תעסוקה. "גידול במספר בתי מלאכה מוביל לגידול בביקושים לענפים נוספים, כגון מסחר, שירותים, תובלה ופיננסים, ובכך מהווה למעשה מנוע צמיחה עירוני וארצי לענפים שונים". *
orit-b@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
