יולי הגיעה בזמן הנכון

ה"כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים" הם לא יותר מבדיחה חבוטה

שליחתם המתקרבת לכלא, של גנב ומקבל שוחד, השרים הבכירים לשעבר אברהם הירשזון ושלמה בניזרי, החקירות המתמשכות והמסתעפות בעניינים כספיים, כבדים ורב לאומיים, של ראשי הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואריאל שרון, השר הנוכחי אביגדור ליברמן, וכאלה שבוא יבואו, הופכים את הצעת החוק של ח"כ יולי תמיר לדבר הכי נכון, במקום הכי נכון ובזמן הנכון.

אם עד היום עוד קיווינו, אולי, שמדובר בכמה עשבים שוטים בודדים, הרי שהשנים האחרונות קיבעו בציבור את התחושה שמנהיגים פוליטיים אינם בהכרח לוחמי חופש זכים, נקיים, שרק טובת הציבור לנגד עיניהם. סקרי דעת קהל מעמידים פוליטיקאים במקום מכובד למדי במדדי השחיתות.

הגיעה העת להסרת החיסיון וההסתרה. הגיע הזמן שאלה ההולכים לגעת בשמנת הציבורית יידרשו לחשוף בפומבי, בגלוי, אל מול פני האומה, את מצבם הכספי. לפני המינוי, במהלך התפקיד, וגם אחריו. נראה עם אילו נכסים הוא נכנס לתפקיד, איך הונו מתפתח, ומה קורה 5 שנים אחרי כן. מה שבעולם מכונה: עסקאות עתידיות, ובשפתנו: "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו...".

שלא נתעורר יום אחד ונשאל את השאלה: איך קרה שהצעיר הנלהב ההוא, זה שבא לתקן את העולם, הפך תוך כמה שנים למדושן, עטור כספים ונכסים גלויים ונסתרים, וכל הזמן הזה היה "איש ציבור", שר, סגן שר, ח"כ, אולי ראש ממשלה, עם משכורת שלא עלתה על 40,000 שקל ברוטו, ובת זוג, שהשתכרה, במקרה הטוב, משכורת דומה. איך קרה ש"הנבחר" שדיווח על דירה אחת ומשכנתא גדולה אחת, הופך תוך שנים ספורות לבעל נכסים כבדים.

מה שקיים היום, במסגרת ה"כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים", שהם בסמכות מבקר המדינה, הוא לא יותר מבדיחה חבוטה. בשנת 1977, בעקבות דוח ועדת אשר, קבעה הממשלה כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים.

ההוראות קובעות כי בתוך 60 יום מתחילת כהונת שר או סגן שר, בתום 60 יום מתום כל שנה, ובתוך 60 יום לאחר סיום הכהונה, יגיש השר למבקר המדינה הצהרת הון ובה פרטים על ההון, הנכסים, הזכויות, ההתחייבויות ופרטים על מקורות ההכנסה של השר ובני משפחתו.

אלא, שזהו דיווח שנועד במקורו לגילוי ומניעת ניגוד עניינים, דיווח שלא תמיד נמסר למבקר, שלעולם לא נחשף לציבור אלא נשמר בכספת המבקר, שגם אין לו כל סנקציה עונשית-ציבורית למי שמתייחס לכללים אלה בזלזול. יותר מזה, המבקר גם לא שש למסור מי מבין השרים וסגני השרים לא מסר את הדיווח. ניסיון לברר היום, 89 ימים אחרי השבעת הממשלה, מי מהשרים וסגני השרים כבר מסר הצהרת הון ומי לא עשה זאת, לא נענה על-ידי משרד המבקר.

הצעת החוק של יולי תמיר אומרת: תבואו עם הצהרת ההון הזו בדיוק למי ששלח אתכם, לציבור. די עם ההתחמקויות. זה אולי לא ימנע מן הגנבים ולוקחי השוחד מלפעול, אבל יקל על תפיסתם.