נשיא קזחסטן הורה לשריו: סגרו עסקאות כלכליות עם הישראלים

הנשיא שמעון פרס נפגש עם נשיא קזחסטן, ובניגוד לתכניות ביקש ממנו לפעול לקידום שיחרורו של בוריס שיינקמן העצור בגין טענות לשוחד ■ עוד על הפרק: שיתוף פעולה בין ישראל וקזחסטן בתחום החלל

נשיא קזחסטן, נורסולטן נזררבייב, הורה לשריו "לסגור עסקאות כלכליות רחבות היקף מול השרים ואנשי העסקים" הנלווים לנשיא המדינה, שמעון פרס, המבקר במדינה. בין השאר, מדובר על שותפות בקרנות הון סיכון, קרנות מחקרו ופיתוח ממשלתיות, הקמת מפעלים משותפים וחתימת הסכמים ועסקאות בין חברות פרטיות.

שר התמ"ת הקזחי אמר ל"גלובס", כי עיקר העניין של מדינתו הוא בפיתוחי היי-טק ישראליים, וכי קזחסטן השקיעה 5-10 מיליון דולר בקרן ההון סיכון הישראלית ורטקס. לדבריו כיום פועלות בקזחסטן כ-52 חברות ישראליות, אולם יש מקום להרבה יותר.

בפגישה עם הנשיא פרס אמר הנשיא הקזחי כי ביקורו ההיסטורי פותח "דלת רחבה להעמקת הקשרים הכלכליים" בין המדינות. לדבריו, "בכוונתנו להציע לישראל מימון משותף לקידום מיזמים ותעשיות הנשענות על אותם התחומים בהן ישראל מובילה". פרס אמר: "הבאתי עמי את המיטב של ישראל ואין ספק שתחת המטריה שלך ייחתמו חוזים ושיתופי פעולה רחבים ייצאו אל הפועל. ישראל רואה בקזחסטאן מדינה חזקה ומתפתחת ואנו מברכים על כל שיתוף פעולה כלכלי ביננו".

בתוך כך, נחתם הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בין המדינות בתחום החלל. ישראל מעוניינת בקזחסטאן כבסיס לשיגור לוויינים (בעבר שוגר מכאן לוויין ישראלי), ואילו קזחסטן עשויה לגלות עניין בלוויינים הישראלים, הנחשבים לאיכותיים ולא יקרים יחסית לכאלו המיוצרים בעולם.

פרס: לשחרר את ד"ר בוריס שיינקמן

פרס ביקש מנשיא קזחסטן לפעול לקידום שחרורו של ד"ר בוריס שיינקמן, סוכן התעשיות הביטחוניות הישראלי שנעצר בקחזחסטאן בחשד למתן שוחד לבכירים בממשל הקזחי.

הנושא לא היה אמור לעלות בפגישה בין השניים, אולם בהתייעצות שקוימה במהלך הלילה החליט פרס להעלות את הנושא הרגיש בכל זאת. שיינקמן נעצר במסגרת פרשת שוחד שמסעירה בחודשים האחרונים את קזחסטן ואת התעשיות הביטחוניות הישראליות שפועלות במדינה המוסלמית. במקביל למעצרו, נעצר גם סגן שר ההגנה הקזחי, חאז'ימוראט מאיירמנוב, בחשד לקבלת שוחד מחברות ישראליות. שיינקמן היה סוכן של מספר חברות ביטחוניות בקחזחסטן, ובהן בין היתר סולתם, המואשמת שסיפקה ציוד לא תקין לקחזסטן ושפעילותה במדינה נפגעה דרמטית בעקבות הפרשה.

השבוע נחשף ב"גלובס", כי במשרד הביטחון הישראלי השתכנעו כי סולתם אכן סיפקה ציוד פגום, ולכן ביקשו מפרס שלא לבקש ממקבילו הקזחי לסייע לסולתם, מחשש שהתייצבות של המדינה לצידה תפגע בשאר החברות הישראליות הפעילות בקזחסטן. אולם, במקרה של שיינקמן החליט פרס כאמור להתערב.

נזכיר את השתלשלות הדברים. שיינקמן (62) החל ב-2006 לשמש כסוכן של התעשיות הביטחוניות הישראליות בעסקאות בקזחסטן, משום שהוא עצמו היה אזרח המדינה המוסלמית ואף שירת 25 שנה בצבאה. שיינקמן אף הגיע בצבא הקזחי לדרגה שעבור יהודי היא נחשבת להישג תקדימי - אלוף משנה.

מתוך היכרותו העמוקה את המדינה, תרבותה וצורת ההתנהלות של הממשל והבירוקרטיה בה, הוא נתפש כאיש הנכון במקום הנכון לתווך בעסקאות ביטחוניות, שכרוכות גם בכסף גדול מאוד וגם ברגישות מדינית. מהצד הישראלי הוא ייצג חברות כמו אלביט, תדיראן קשר, התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, אירונאוטיקס וסולתם.

האחרונה הסתבכה קשות בקזחסטן, בעקבות עסקה דו-שנתית שביצעה שם לאספקת אגד ארטילרי. סך העסקה מול סולתם היה 160 מיליון דולר והחברה הישראלית קיבלה רק מחצית מהסכום, תמורת אספקת הציוד בשנה הראשונה של העסקה. מתוך הסכום שהתקבל רכשה סולתם את הרכיבים הדרושים לשם אספקת הציוד לשנה השנייה, אבל אז העסקה נעצרה בשל טענות על חוסר תקינות המערכות.

מתיחות פנים-קזחית

הוויכוח שבגינו שיינקמן עצור קשור, לפחות על-פי הטיעונים הרשמיים של הקזחים, לתסבוכת עם סולתם. הקזחים טוענים כי הוא השיג למשרד ההגנה של קזחסטן עסקה גרועה באמצעות שוחד. נציין, כי כל העסקאות הביטחוניות שמתנהלות על-ידי התעשייה הביטחונית הישראלית בחו"ל נעשות בידיעתו ובאישורו של משרד הביטחון, כמו גם העסקאות שבהן שימש שיינקמן כמתווך.

משרד הביטחון השתכנע כאמור (לפחות רשמית) כי הציוד שמסרה סולתם אכן היה פגום, אולם מקורבי שיינקמן טוענים כי הוא נפל קורבן למתיחות פנים קזחית, שנובעת מכך שרוסיה שמה לכאורה רגליים לתעשיות ביטחוניות מתחרות, בשל רצונה להיות מונופול בתחום בקזחסטן. ההאשמה בדבר השוחד במכרז אכן הגיעה מכיוונו של ה-KNB, השירות החשאי הקזחי, שבחר להתנגח עם משרד ההגנה הקזחי. כאמור, גם סגן שר ההגנה הושם בכלא בחשד לקבלת שוחד.

בתוך כך עתר אתמול (ב') שיינקמן, לבג"ץ, יחד עם בתו הצעירה לי שיינקמן, בבקשה להורות לראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ לפעול לשחרורו מהכלא. העותרים מבקשים להורות לרשויות בישראל לשנות את מעמדו של שיינקמן ולהכיר בו, רשמית, כשליח של תעשיית הנשק בישראל. במסגרת זו הם מבקשים לחשוף את כל מסמכי ההתקשרות החוזית והסכמי העבודה של הרשויות בישראל עם שיינקמן, כולל מסמכים המתעדים את ההתקשרויות השונות מול מדינת קזחסטן וה-KNB.