מאמרו של שרון ביידר, "לא רוצה לממן לכן מטפלות" שפורסם באתר גלובס הוא מאמר מושכל עם מספר תובנות נכונות, אך הכותב טועה לגבי הכיוון שאליו מכוון הקמפיין של נעמת.
נעמת, ושאר ארגוני הנשים אינם תומכים במתן נקודות זיכוי לכל אם עובדת, שכן כמו שכתב ביידר, ואני מסכימה עימו, נקודות אלה רלוונטיות בעיקר לנשים אשר מרוויחות טוב מאד וזהו בדיוק התרגיל של האוצר. שטייניץ ואנשיו, מנסים לענות על דרישת בית המשפט העליון בעניין ורד פרי מבלי להוציא כסף.
ניתן להגיע למצב שבו כל אם בישראל תוכל לעבוד במשרה מלאה, מבלי לחשוש לכך שאין לה דרך לממן את הטיפול בילדיה הקטנים. לא יתכן שבישראל עובדות כ"כ מעט נשים במשרה מלאה ושהורים חוששים מלהביא עוד ילדים לעולם, רק מפני שאין להם דרך לממן את הוצאות הטיפול.
נעמת מציעה הרחבה של חוק חינוך חינם. אם רוצים שנשים יוכלו לצאת ולעבוד, צריך למצוא סידור לילדים עד שעות אחר הצהרים ולא רק עד השעה אחת בצהריים.
שינוי כזה, יביא למימוש הפוטנציאל החברתי-כלכלי של נשים בשוק העבודה, לצמצום העוני, ולהגדלת השוויון בין גברים לנשים ובין עשירים לעניים. תוך מספר שנים, יציאת הנשים לעבודה תביא לצמיחה כלכלית עצומה, ועל כן-אין זו "שמיכה קצרה" כפי שכתב ביידר, אלא השקעה שתגדיל את התמ"ג הלאומי.
סבסוד החינוך של ילדים עד גיל 8 צריך להקיף שתי מערכות: הראשונה, מערכת המעונות והמשפחתונים, הנותנת מענה לילדים בגיל 0 עד 4, והשנייה היא הצהרונים המספקים מסגרות טיפול חלקיות (בשעות אחר-הצהריים) לילדים בגיל 4 עד 8 השוהים בדרך-כלל עד הצהריים בגנים העירוניים ובבתי-הספר.
מספר האימהות העובדות במשרה מלאה שיש להן ילדים בגיל 0 עד 8 מוערך בכ-240 אלף. כ-130 אלף מתוכן נעזרות במסגרת טיפולית ציבורית (מעון, משפחתון, צהרון) לחינוך ילדיהן.
השאר נעזרות במסגרות טיפול פרטיות בתשלום (למשל: מטפלת או גן פרטי) או במסגרות טיפול שניתנות ללא תשלום (למשל: טיפול של סבתא או של קרוב משפחה אחר).
בסך-הכל, סבסוד מלא של כל הילדים בגיל 0 עד 8 ששוהים כיום במסגרות טיפול ציבוריות ושהאימהות שלהם עובדות במשרה מלאה יעלה כ-1.7 מיליארד שקלים. זהו סכום נמוך בהרבה מסכום היישום המלא של פסיקת ורד פרי. כאמור - השקעה זו בעבודת נשים תחזיר עצמה למדינה במס הכנסה, מע"מ ועוד מיסים כתוצאה מכך שיותר אזרחים יעבדו במשרה מלאה.
ניתן גם לבצע מהלך זה בהדרגה, ולהחיל את הסבסוד בשלב ראשון רק על ילדים בגיל אפס עד ארבע, שהוצאות הטיפול בגינם גבוהות מאוד ומהוות את הנטל הכלכלי הכבד ביותר על משפחות צעירות. בשלב מאוחר יותר, מוצע להתקדם ולסבסד את מסגרות הטיפול לילדים בגיל ארבע עד 8, ולחילופין להחיל יום חינוך ארוך שיקטין משמעותית את הצורך בסבסוד צהרונים.
כך שבסופו של דבר, הצורך האמיתי של נשים לעבוד יבוא לכדי מימוש וזאת תוך עלות סבירה למדינה.
עורך דין טליה לבני היא יו"ר ארגון נעמת
- לכניסה למטה המאבק למען נשים עובדות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
