זוהר גושן: "שום לקח לא הופק מהפעילות של המוסדיים"

בכנס של לשכת רואי החשבון באילת, ביקר בחריפות יו"ר רשות ני"ע זוהר גושן את גופים המוסדיים, שלא למדו את הלקח מהמשבר לאור גל גיוסי האג"ח שנערכו לאחרונה. "ברוב ההנפקות אין שעבודים, ובאלה שיש - הם זניחים" אמר גושן. "חשבנו שאולי הם מחייבים את החברות בהתניות פיננסיות, אבל כלום". נזכיר כי מספטמבר 2008 ועד יוני 2009 גויסו יותר מ-10 מיליארד שקל באג"ח קונצרניות.

גושן תוקף את הגופים המוסדיים על ההשתתפות שלהם בהנפקות האחרונות, שחלקן נעשה דרך הרחבות של סדרות שכבר נסחרות. "מבחינת הפעילות של המוסדיים, שום לקח לא הופק. קשה לי לומר שקיים מתאם הולם בין הריביות שנמכרות, לסיכונים שהמוסדיים לוקחים על עצמם. עולם כמנהגו נוהג, והכל חזר לקדמותו".

גושן הציג תוצאות של בדיקת עומק שביצעה המחלקה הכלכלית של הרשות. בין השאר, ביצעה המחלקה מדגם שבמסגרתו דורגו מנפיקות האג"ח שנכללו בו לחמש קטגוריות, בהתאם לתחזית לחדלות פירעון בתשלומים הצפויים עד סוף שנת 2009. במדגם נמצא, כי בשתי הקטגוריות בהן נכללות החברות בעלות האג"ח בסיכון הגבוה ביותר נכללות כיום 38 חברות המהוות 20% מכלל החברות במדגם. שיעור החוב המצוי בדירוגים בעלי ההסתברות הגבוהה לחדלות פירעון עומד על 14% מכלל החוב. התחזית לגבי סך החוב המצוי בסיכון (כלומר גם החובות שעל המנפיקות להחזיר בשנים הבאות) עומדת על כ-11 מיליארד שקל.

"בדקנו את המשקיעים המוסדיים, ורצינו לראות אם הם יותר מתוחכמים, אבל הם מחזיקים פחות או יותר את כל הדירוגים, ברמה של 35%, על פני כל הרצף, ולא רואים מיומנות מיוחדת להבחין בחברות החלשות ולהימנע מאחזקה בהן". מי שכן זוכה לשבחים, הן חברות הדירוג. "מה שמעודד זה שרוב האג"ח הבעייתי נמצא באג"ח הלא מדורג, ותעשיית הדירוג עשתה עבודה לא רעה בכלל".

רו"ח שלמה נס, שנכח בפאנל בו נאם גושן, הגיב לגושן ואמר כי "הרבה אנשים בחודשים אחרונים היו בתחושה שהמשבר חלף בגלל העליות בבורסה. הנתונים שגושן חשף מראים שזה לא כך, והמשבר יותר עמוק ממה שחושבים - גם אם בישראל הוא פחות מורגש. ברמת המאקרו, 50 חברות שהחוב הישיר שלהם עומד על 11 מיליארד שקל ובנוסף לו יש להן חוב בנקאי של עוד עוד 3.5 מיליארד שקל - ברור לכולם שעם כמות כזו של חברות יקרסו, יש לזה השלכה על כולם".

נס גם מצביע על הדרך לפיתרון מבחינתו: "צריך לעשות עסקת חבילה בין הבנקים, הגורמים המוסדיים בשוק ההון, והחברות. זאת, מתוך מטרה להציל את מי שאפשר להציל. לא כל החברות צריכות ליפול, יש כאלה שעוד שנתיים-שלוש יהיה אפשר למכור את הנכסים שלהם במחירים סבירים; אבל, בלי יד מכוונת מלמעלה זה לא יקרה, והגיע הזמן שמלמעלה תהיה יד מכוונת. תמיד באים מאוחר מדי, ויש קשר מובהק וחזק לתזמון. וכשבאים מוקדם יותר אפשר להגיע לפתרונות טובים יותר".