הסקרים שלא החמיאו לביבי נתניהו

השר הגרמני פצח בהצהרה, שעד לרגע זה לא ברור תוכנה מכיוון שהיא נישאה בגרמנית, שנמשכה דקות ארוכות. נראה היה שהניחה את דעתם של השניים שהתמקמו לצידו: שר האוצר, יובל שטייניץ, וראש הממשלה נתניהו, שמיהרו ללחוץ את ידו בתום הנאום (המרגש? אולי, אין לדעת).

התקשורת הישראלית נותרה בחדר, אבל במקום תרגום לדברים שנאמרו קודם או הצהרה על קידום תהליך השלום, הודיע נתניהו כי הוא נסוג מכוונתו להטיל מע"מ על פירות וירקות. לשטייניץ לא נותר אלא להביע את צערו העמוק בפני הכתבים על ההחלטה.

כשנקרא שר האוצר ללשכתו של ראש הממשלה בכנסת כמה דקות לפני תחילת מסיבת העיתונאים, היה שטייניץ בעיצומם של דיונים עם חברי סיעת ש"ס, בניסיון להגיע לפשרה סביב הנושא.

הם העלו על הקו את יו"ר ש"ס ושר הפנים, אלי ישי, הנופש בצרפת. "אנחנו נלך על זה עד הסוף", אמר ישי בטלפון, "וזה כולל בחירות", זעק דרך הספיקר. בנקודה הזו הוזעק שטייניץ אל למסיבת העיתונאים עם השר הגרמני.

שלושת חברי ש"ס, שנאלצו להמתין לשובו של שטייניץ ממסיבת העיתונאים המדינית על מנת להמשיך את מה שהחלו בו קודם, יצאו אל מחוץ לחדרו של שר האוצר. הם נשמעו מקטרים על הקרדיט על המאבק לביטול הטלת המע"מ על הפירות והירקות, שניסתה לגנוב לטענתם חברת הכנסת מירי רגב.

הם רק לא ידעו שבחדר הסמוך הסוגיה כבר סגורה. לא רק הם לא ידעו, גם לשר האוצר ולאנשיו לא היה בשלב הזה מושג. אנשי צוותו הקרובים הסתובבו בכנסת בידיעה שדיוני הפשרה נמשכים ותגובות ברוח זו נמסרו גם לעיתונאים. סגנו של שטייניץ, השר יצחק כהן מש"ס, בכלל שמע על ההצהרה שניתנה במסיבת העיתונאים בעת שהיה במזנון.

ההודעה תפסה במפתיע גם את אנשי לשכת ראש הממשלה, שאחד מהם אף נתן כמה דקות קודם להצהרה את מתווה הפשרה המסתמן: "הטלת המע"מ על ירקות ופירות נכון לעכשיו תיעשה בשלוש פעימות", אמר הגורם. הידיעה הפכה מיד לכותרת ראשית באחד מאתרי החדשות המובילים.

גירסת ההגנה

כמה שעות לפני כן זה נראה אחרת לגמרי. בכניסה לישיבת סיעת הליכוד נשאל שטייניץ אם ראש הממשלה התקפל והשיב כי "ממש לא". בישיבה עצמה היה עסוק נתניהו בהורדות ידיים עם רגב, שאיימה להצביע נגד התקציב: "לא יכול להיות שחבר סיעה שנבחר על חשבוננו יחליט לא להיות חלק מהקואליציה", אמר ראש הממשלה בישיבה והלהיב את הנוכחים שיצאו נגדה.

אז מה היה שם? קשה להתעלם מהעובדה שסדר הזמנים לא הותיר מקום לדיון מעמיק וענייני של שר האוצר וראש הממשלה בסוגייה. איפשהו בין הודעת מפלגת העבודה אתמול בבוקר כי לא תתמוך במהלך לבין ישיבת הסיעה, לסירובו הנחרץ של ישי לתמוך בפשרה ולפגישה עם שר החוץ הגרמני, נפלה ההחלטה שהתבשלה עוד קודם לכן והונחתה על ראשו של שטייניץ. על פי גירסת ההגנה, מדובר בטקטיקה של משא ומתן בתקופת תקציב. "זו טקטיקה פוליטית. יש הכרעות שמטיבן צריכות להתקבל אחרונות, ערב ההצבעה על התקציב, הכל עניין של טיימינג", הסביר גורם במשרד ראש הממשלה.

"ההחלטה היחידה שהיתה היא מתי נחליט ועל זה לא היה ויכוח. היה ברור לכולם כי ההחלטה - לכאן או לכאן - תיפול יום לפני ההצבעה", הוא אומר. לדבריו, לא מדובר בעז שהוכנסה לספר התקציב אלא בפעולת הסחה שנועדה למשוך את האש אליה ולמקד בה את המאבק בכנסת בעוד רפורמות אחרות - בעייתיות לא פחות מזו לשכבות מסוימות - שמחליקות בלי שום דיון לספר החוקים של מדינת ישראל.

"לא היתה לנו בעיה להעביר את זה במליאה", הוא ממשיך וטוען כי הממשלה היתה זוכה לתמיכה מלאה אם היתה מובאת ההצעה להצבעה. משרי העבודה, הוא מסביר, לא התרגשו במשרד ראש הממשלה. "פואד היה מוותר על התקציבים שקיבל למשרדו בגלל פירות? בוז'י, שהצליח לקדם רפורמות חשובות, היה נוטש הכל בשביל ירקות? וברוורמן? הוא עדיין אסיר תודה על עצם הישיבה סביב שולחן הממשלה. אף אחד לא היה מפנה את מקומו בשביל איזה סלט".

בדיקה זריזה של ספר התקציב מעלה כי גם תמיכת הערבים הושגה. וש"ס? חברי הסיעה החרדית אמנם היו מצביעים נגד התקציב או שיוצאים מהמליאה בהפגנתיות בעת ההצבעה, אבל כשאריה דרעי נושף בעורפו של ישי, אפילו לנתניהו ברור כי הם לא יוכלו להרשות לעצמם פרישה מהממשלה.

המאבק נשא פרי

אי אפשר לומר שהמאבק של ש"ס לא נשא פרי (אבל בלי מע"מ), וגם הקרב שניהלה רגב - או ליתר דיוק המלחמה שניהלו בה אנשי לשכת ראש הממשלה. אבל בסופו של דבר, הקש ששבר את גב הגמל והביא להתקפלות של ראש הממשלה נבע מסיבות אחרות. "חלק מתפקידי זה להיות קשוב לרחשי הציבור", נימק נתניהו את החלטתו במסיבת העיתונאים. "אני שומע את אזרחי ישראל", הוסיף אך לא הסביר לגמרי את כוונתו. בלשכתו הסבירו כי בשבועות האחרונים מגיעים מדי יום עשרות מכתבים של אזרחים המבקשים לבטל את הגזירה.

אלא שאם היה מקשיב לרחשי העם כפי שהסבירו בסביבתו, ספק אם חוק ההסדרים היה נראה כפי שהוא. לא, נתניהו לא הפך פתאום לרגיש חברתית, הוא פשוט ראה סקרים. בימים האחרונים נחשף ראש הממשלה לנתונים לא מחמיאים שהצביעו על כך שהנזק האלקטורלי והציבורי שייגרם לו אם המהלך יאושר בכנסת, יהיה גרוע מזה שיווצר אם יחליט לסגת עכשיו. נתניהו ידוע כמי שמשתכר מריחם של סקרים (גם לפני נאום בר אילן הוצגו בפניו נתונים שעל פיהם כיוון את דרכו).

אחרי שנלחץ מש"ס, אובמה, ההסתדרות, מירי רגב ואפילו מראשי הרשויות שאיימו אתמול בשביתה (ומיד קיבלו את התקציבים שביקשו) עכשיו הוא מזיע גם מהטבלאות ומהגרפים. אלא שסקרים משקפים מצב רוח נוכחי ולא את מה שיקרה בעוד 3-4 שנים.

רה"מ העדיף לשקול את צעדיו על פי הפגיעה הפוליטית בטווח המיידי ולא בטווח הארוך. נתניהו, שידוע כמי שמשתכר מריחם של סקרים (גם לפני נאום בר אילן הוצגו בפניו נתונים שעל פיהם כיוון את דרכו), מוכן לעשות הכל, כנראה רק כדי שלא יזרקו עליו עגבניות. e