מה מספר חברות הקלינטק בבורסת המשנה הבריטית?

כמה הן גייסו במהלך תשע השנים האחרונות, וכיצד התנהגו מניותיהן מהרגע שהונפקו ■ מחקר מקיף, בלעדי ל"גלובס"

במשפט הבא אנו לא עומדים לחדש לכם הרבה. מזה כשנה, קלינטק הוא סוג של "הדבר הגדול הבא". החשש ממחסור במקורות מים, מירידה ברזרבות הנפט הזמינות, מהגידול של החור באוזון, ועוד דאגות קיומיות כאלו ואחרות, מינפו את ההשקעות בפיתוחי קלינטק (Cleantech) שונים, ובהתאמה את מספר החברות שפועלות בתחום. כפועל יוצא, מוערך התחום ככזה שממנו יצאו ההנפקות הגדולות בעולם, החל מהנפקות בנאסד"ק וכלה בהנפקות בבורסת המשנה הבריטית (AIM).

כן, תאמינו או לא, AIM, שבחמש השנים האחרונות קיבלה בזרועות פתוחות כמעט כל חברה, אימצה לחיקה גם חברות קלינטק, ועד כה הונפקו בה 79 חברות הנמנות על התחום, והן גייסו סכום כולל של 1.6 מיליארד ליש"ט (2.7 מיליארד דולר) - כך עולה ממחקר מיוחד שנכתב בידי חברת המחקר הבריטית Growth Company Investment (בשיתוף משרד עו"ד Hunton&Williams), פורסם לאחרונה, והגיע לידי "גלובס".

לפי המחקר, השווי המצרפי של אותן 79 חברות הוא 3 מיליארד ליש"ט (4.9 מיליארד דולר) - נתון שהופך את התחום לאחד המשפיעים על ביצועי מדד AIM הכללי (שעלה בשיעור של 33% מתחילת השנה, אך נפל בשיעור של 42% בשנה האחרונה). לטענת כותבי המחקר, אם AIM הייתה מתייחסת לתחום בנפרד, כפי שהיא מתייחסת לתחומי הנדל"ן, הפיננסים ואחרים, מדובר היה בתחום השמיני בגודלו במדד לפי שווי החברות, והתשיעי בהיקפו לפי מספר החברות.

עם זאת, המשבר הכלכלי בא לידי ביטוי גם במספר ההנפקות של חברות בתחום בבורסה הבריטית. אם לפני שנתיים עמד מספר ההנפקות על 19 (ראו גרף), אשתקד הוא עמד על 2 בלבד, ואילו מתחילת השנה הנוכחית לא הונפקה אף חברה בתחום. כפועל יוצא, השיא בסכום הגיוס נרשם לפני שלוש שנים - 670 מיליון ליש"ט (כמיליארד דולר) - לעומת 14 מיליון דולר בלבד אשתקד.

הוקמו באנגליה, הונפקו באנגליה

בבואם לפצל את תחום הקלינטק לתתי תחומים, מצאו כותבי המחקר כי עיקר החברות שהונפקו הן חברות שמשקיעות בתחום (מעין קרנות הון סיכון שמשקיעות בחברות קלינטק, 11 במספר), וחברות שמפתחות תאי דלק (Fuel Cells, גם כן 11 במספר). לעומת זאת, רק ארבע חברות בתחום האנרגיה הסולרית הונפקו עד היום, ורק שתיים בתחום של ניהול פסולת.

Growth Company Investment בחרו לבדוק גם את מדינת הלאום של אותן חברות, ומצאו כי רובן הוקמו באנגליה (38, שיעור של 48% מהסך) בעוד 16 מתוכן (20% מהסך) הגיעו מארה"ב. ישראל, אם במקרה אתם מתעניינים, עדיין לא שלחה נציגה מטעמה, ואולי טוב שכך.

נתון נוסף שעולה מהחלוקה הגיאוגרפית של החברות הוא שסכום הגיוס הגבוה ביותר גויס בקרב החברות האמריקניות (299.2 מיליון ליש"ט), לעומת 260.3 מיליון ליש"ט במקרה של החברות הבריטיות. ארה"ב שומרת על מקומה גם כשמדובר בסכום הגיוס לפי המדינה העיקרית בהן פועלות החברות. חברות שפועלות בארה"ב גייסו 519.6 מיליון ליש"ט, חברות שפועלות באנגליה גייסו 285.1 מיליון ליש"ט, ואילו חברות שפועלות בברזיל גייסו 372.9 מיליון ליש"ט.

החברות הונפקו, המניות נפלו

מטבע הדברים, המחקר בדק גם את ביצועי המניות של החברות שהונפקו, וכאן הבשורות לא מעודדות. נכון להיום, רק עשר חברות רושמות תשואה חיובית על המחיר לפיו הונפקו, והיא נעה בין 3% ל-750% (כן, זו לא טעות). לעומת זאת, 21 חברות איבדו 90% ומעלה משוויין, ואילו 41 חברות (52% מהסך) איבדו 70% ומעלה משוויין.

למרות זאת, כותבי המחקר בוחרים להסתכל על חצי הכוס המלאה. "לרוב חברות הקלינטק שהונפקו יש הכנסות, והן צומחות במהרה", הם מציינים. לדבריהם, 79 החברות שהונפקו יצרו אשתקד הכנסות מצרפיות של 838 מיליון ליש"ט, כאשר 14 מהן רווחיות. 20 מהחברות עדיין אינן רושמות הכנסות, ואילו 17 מתוכן רשמו הכנסות של פחות מ-1 מיליון ליש"ט.

לבסוף, טוענים כותבי המחקר, כי הנפקה מוצלחת בתחום היא גם תוצאה של בחירת החתם המתאים שכבר התנסה בהנפקות בתחום. לפי המחקר, בנקי ההשקעות שהנפיקו הכי הרבה חברות קלינטק בבורסת המשנה הבריטית הם שלושה: הראשון הוא Arbuthnot Securities; השני הוא Canaccord Adams; ואילו השלישי הוא Nomura. כל אחד מהם הנפיק חמש חברות.