ליעד אגמון: "אם משקיע מציע לכם כסף - תיקחו, אל תחכו"

ליעד אגמון הוא דוגמה ליזם שלא עונה לתדמית. ב-2005 הוא ייסד את חברת אוניגמה, יחד עם אמיר שדה וישי גרין ובאוקטובר 2006 החברה נמכרה תמורת 20 מיליון דולר לתאגיד אבטחת המידע מקאפי. בהתחשב בזמן שהחברה פעלה ובסכום שהושקע בה - 3.7 מיליון דולר, זה אקזיט יפה למדי.

לאחר הרכישה, אוניגמה הפכה למרכז המו"פ של מקאפי בישראל ולאחר מספר חודשים, אגמון הקים חברה חדשה, ביחד עם שגיא דווידוביץ' ואביטל יכין, בשם Delver. החברה פיתחה טכנולוגיה שמשלבת את תוצאות החיפוש עם הקשרים החברתיים של המשתמש.

שם, הוא קצר פחות הצלחה. המשבר הגיע, ולקראת סוף 2008 החברה נקלעה לקשיים ועמדה על סף סגירה. ברגע האחרון רכש אותה תאגיד Sears Holdings במחיר שאותו אגמון לא חושף. היזם הפך להיות סגן נשיא בסירס הולדינגס, תאגיד קמעונות ענק, והוא מנהל משם הפעילות של דלבר.

"האדרנלין ממכר"

*למה לא פרשת אחרי דלבר?

"כי הייתי יושב בבקתה נהדרת ואז מחליט לבנות עוד כמה בקתות כדי לארח חברים, ואז הופך את זה למלון ואחר-כך לאתר נופש ענק. ככה זה עם יזמים. לא הייתי פורש".

אגמון אומר שהיה דחוף לו לתקן את השגיאות שעשה בסיבוב הראשון. "את אוניגמה מכרנו במהירות מסחררת, שנה ועשרה חודשים אחרי שהוקמה, והחוויה משם היא קשה ומורכבת. לכן, לא מעט יזמים שמוכרים את החברה הראשונה שלהם, רוצים לקפוץ מהר שוב למים ולהקים עוד חברה, שם הם חולמים שיוכלו לתקן את כל השגיאות מהפעם הראשונה. אחרי שמכרנו את אוניגמה, ריחפתי בגובה של מטר מהאדמה. ההתלהבות והאדרנלין ממלאים".

לאגמון יש גם משל: "זה כמו הניסוי של הצפרדע במחבת. הניסוי גורס שאם שמים צפרדע במחבת חמה, היא מיד תקפוץ החוצה. אבל, אם שמים את הצפרדע במחבת ומתחילים לחמם לאט, היא תיצלה, כי היא לא תשים לב לשינוי ההדרגתי בטמפרטורה.

"ככה גם יזמים. הלחץ נבנה לאט ואתה לא שם לב שאתה נשרף. הדינמיקה הזו ממכרת, במיוחד לצעירים, וכמי שהתחביב שלו הוא טיפוס הרים וקרחונים, אני מודע לזה. את אוניגמה הקמנו וגם גרנו יחד ובילינו ביחד. זה ממלא לגמרי. נמכרנו כשהיינו קטנים ולא ממוסדים".

ואז הפכתם להיות יחידה במקאפי.

"עברנו שם חוויה סטנדרטית של יזמים, שמגיעים לתאגיד גדול ולא מבינים מה הם חטפו. זה המלכוד שלהם - מצד אחד, הם חולמים שיהיה אקזיט. אבל, שישה חודשים אחרי שזה קורה, היזם בדרך-כלל מדוכא ומרגיש שהוא מבזבז את הזמן. הנוחות של עבודה בתאגיד גדול היא מנוונת. לפני שאתה מבין מה קרה לך, הפכת מיזם תוסס ל'אחד מהם'. אפשר בקלות להישאב וללכת לאיבוד בביורוקרטיה התאגידית".

אז החלטת להקים חברה חדשה.

"נכון, בדלבר הייתה חוויה שונה. רצינו לבנות חברה ולא למצוא משפחה. הייתי יותר מפוכח. את השותפים בדלבר הכרתי עוד מהימים באוניגמה".

אגמון מספר כי כשהלכו היזמים לגייס כסף מקרנות הון סיכון, "אבי זאבי התלהב וכרמל ונצ'רס השקיעה בנו 3.75 מיליון דולר. במארס 2008 היו לנו הצעות מקרנות ישראליות להשקעה אבל החלטנו לחכות, כי רצינו קרן אמריקנית. בדיעבד, זו הייתה טעות. המסר שלי ליזמים הוא - מציעים לך כסף, תיקח".

תחושת הביטחון התערערה בספטמבר 2008. "יצאנו לסבב גיוס שני. נפגשנו עם קרנות בעמק הסיליקון והיו תגובות טובות. יצאתי לחופשה ואז בר-סטרנס וליהמן ברדרס קרסו. הבנתי שהכול נגמר. הקרקע נשמטה מתחת לרגליים.

"זה יוצר חרדה מדירת שינה, והכי גרוע זה שצריך 'לשחק אותה' בעבודה - לדבר עם משקיעים פוטנציאלים ולשדר ביטחון עצמי. נכנסנו למצוקה ואז החלו הדיונים עם כרמל על סבב השקעה פנימי".

"מכירת דלבר הייתה כואבת"

יש בך כעס על ההחלטה של כרמל שלא להמשיך לממן אתכם?

"לא. זו הייתה תקופה שהיה צריך לקבל החלטות, ולקחו שם החלטה מקצועית. אני במקומם אולי הייתי לוקח את אותה ההחלטה. אלה היו החודשים הקשים בקריירה שלי, אבל כשהגיע הרגע להודיע לעובדים, אבי זאבי היה לצידי והסביר להם".

מה הייתה הטעות שלכם בדלבר?

"גייסנו מעט מדי בסבב הראשון. זה מנע מאיתנו להתקדם מהר יותר. דלבר הייתה חברת טכנולוגיה, לא חברת אינטרנט שמקווה שתצליח למשוך המונים".

סירס, מתברר, קראה בעיתונות על כך שדלבר מחפשת משקיעים. "התחילו להגיע פניות מגופים שרצו להציל את המוצר", מספר אגמון, "דיברנו עם AOL, מייספייס, יאהו ואחרות, אבל בשלב ההוא כולם ליקקו פצעים".

הפנייה של סירס הולדינגס הגיעה בפייסבוק. "כמה ימים אחר-כך נסעתי לניו-יורק. אדי למפרט, יו"ר סירס הולדינגס, הבין את הסיטואציה של החברה, שאין לנו הרבה כדורים בקנה. העסקה נסגרה תוך מספר ימים. המטרה מבחינתי הייתה להציל את מקום העבודה של העובדים ולשמר את המוצר, כפי שהאמנתי בו".

אז זה סוף טוב?

"זה סוף כואב. הרי התחום שלנו הולך להיות אחד הלוהטים. ברור שיש צורך במנוע חיפוש ברשתות חברתיות כדי למצות את המידע. כשפייסבוק תוציא את המוצר שלה, זה קצת יצבוט בלב".

בוחן השקעות לסירס

מאז מארס 2009, אז נמכרה דלבר, אגמון עבר להתגורר בשיקגו, לטובת מקום העבודה החדש.

איך זה לשקוע שוב בתאגיד ענק?

"המקרה הזה שונה. סירס לא קנתה סטארט-אפים לפנינו ולכן במידה רבה, עיצבנו ביחד את השילוב. מרכז הפיתוח בישראל, שכלל כ-20 איש, יגדל בשנתיים הקרובות ל-55 עובדים. במובן הזה, יש לנו מזל רב. לא רק שאנחנו מתפתחים, אני גם בוחן עבור סירס אפשרות להשקיע בחברות בישראל".

סירס הוא תאגיד קמעונות. איך זה מתחבר ליזמות טכנולוגית?

"דווקא שם קורים דברים מעניינים ויש כניסה לטכנולוגיות חדשות. נכון שזה היה שוק לא משוכלל, אבל הוא מדביק את הפער. היכולת לפרוץ בשוק הרווי, שפונה לעולם האינטרנט, קטנה יותר. הייתי מייעץ ליזמים: שבו ותחשבו איך אפשר לפתח טכנולוגיה לשווקים פחות טכנולוגיים. היכולת להצליח שם גדולה יותר. שם אפשר לחדש, ויש צמא למוצרים כאלה". *