ההזדמנות הציונית של הון הסיכון

קרנות ההון סיכון והפרייבט אקוויטי עשויות לספוג מכה קשה אם יתממש איום ממשל אובמה להחמיר את הפיקוח על פעילותן ואף להגדיל את המיסוי על השותפים בקרנות. לא ברור עדיין כיצד יגיבו הרשויות בישראל למהלך האמריקני: אם יאמצו את הגישה האמריקנית המחמירה, יהיה זה סופה של תעשיית הקרנות הישראלית, אך אם ינקטו בעמדה מקילה, ישראל תוכל להפוך לאבן שואבת לקרנות מכל העולם.

הממשל האמריקני מעוניין מצד אחד להגן על המשקיעים מפני קטסטרופות פיננסיות, ומצד שני לאסוף עוד כסף לקופת האוצר המדוללת. בהתאם לכך, הממשל יוזם צעדים נגד הקרנות, הכוללים הטלת חובות דיווח שונות לרשות ניירות הערך האמריקנית, וכן העלאת המיסוי משיעור מס של 15% (החל על רווחי הון) ל-35% (החל על הכנסות עסקיות). הבעיה עם יוזמות אלה, שהן יובילו להחזרים נמוכים לקרנות ולמנהלים, לירידה בהון ובנזילות בשוק, לנסיגה ביצירת מקומות עבודה ובסופו של דבר לפגיעה בצמיחה הכלכלית.

נימוק ההגנה על משקיעים אינו רלבנטי, שכן מדובר במשקיעים מתוחכמים, כמו קרנות פנסיה וקרנות כספיות ואחרות, היודעים להעריך את הסיכון ובוחרים בו בשל פוטנציאל הרווח האדיר בהשוואה להשקעות פיננסיות אחרות. רגולציה המגבילה את הסיכון מהווה סכנה חמורה להתפתחות הטכנולוגיה, בדיוק כמו חקיקת סרבנס אוקסלי אשר מונעת הנפקות של חברות סטארט-אפ.

ביחס להרחבת המיסוי על רווחי הקרנות, ההצעה מנוגדת לעקרונות של מדיניות מס והיא מהווה אפליה פסולה. רווחי הקרנות שונים מהותית מרווחי עסקים או עבודה, בכך שהם מהווים תשואה על הסיכון המוגבר של היזמים בקרן וחוסר הוודאות שבה הם פועלים.

לפיכך, נכון לסווג את הרווחים של הקרנות כרווחי הון הכפופים למיסוי מופחת, המעודד פעילות יזמית. אותו רציונל המצדיק מיסוי נמוך על הכנסות מבורסה, נכון גם למיסוי תעשיית הקרנות. אין שום סיבה להפלות לרעה את המשקיעים בקרנות ומנהליהן לעומת יחידים המשקיעים בבורסה וכפופים לשיעורי מס נמוכים יחסית.

קרנות ההשקעה מהוות את עמוד השדרה של החברה, שכן הן מחזקות את כוחות היוזמה הפרטית והיצירתיות במשק. הקרנות הרי הצמיחו את חברות ההיי-טק המובילות בעולם, כמו אינטל, אפל, גוגל, סיסקו ורבות אחרות. מאידך, הרגולציה והמיסוי, כפי שהזהירה איין ראנד בספרה הקלאסי "מרד הנפילים", מחלישים את היוזמה הפרטית ופוגעים בחברה כולה.

הניסיון מלמד כי החמרת רגולציה והעלאת מיסים במדינה מסוימת, גורמים לבריחת הון למדינות אשר השכילו לנצל את המצב לטובתן. התוכנית האמריקנית המחמירה ביחס לקרנות, מהווה הזדמנות עבור ממשלת ישראל לקדם מדיניות מקילה כדי למשוך את תעשיית הקרנות העולמית לישראל. *

הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל