רפי ניב: "דמי ניהול של 0% לא הוגנים כלפי המשקיעים"

מנכ"ל הקרנות בישיר בית השקעות מאשים את מנהלי הקרנות הגדולות בהתמכרות לדמי הניהול האפסיים שדוחקים מתחרים מהענף, מסביר למה המיזוג עם מיטב מסובך, וחוזה כי הענף לא יחזור בקרוב לשיא של 2007

במגרש של ענף קרנות הנאמנות הישראלי, בו משחקים כמה עשרות שחקנים שחלקם בעלי מותגים ותיקים ומאסת נכסים מרשימה, זו לא משימה פשוטה להפוך לשחקן בולט ומשמעותי. זה נכון במיוחד בשנים האחרונות, שבהן הפך השוק להיות רווי לא רק בשחקנים אלא גם במוצרים, טרנדים וגימיקים.

זהו האתגר שעמד ועומד בפני קרנות הנאמנות של ישיר בית השקעות, שנחשבות לשחקן צעיר (ישיר בית השקעות הוקמה ב-2005) וקטן (9 מיליארד שקל נכסים מנוהלים, מתוכם 1.7 מיליארד שקל בקרנות נאמנות), שלמרות התחרות העזה מצליח להישאר חדשני. הקרנות אף הצליחו לצמוח ב-400 מיליון שקל מתחילת השנה, בעזרת גיוסים של מעל 300 מיליון שקל.

יתרונות הבינוניות

"התחרות לא קלה, אבל יש יתרונות לחברה בינונית, במיוחד בניהול ההשקעות", אומר רפי ניב, מנכ"ל הקרנות של ישיר בית השקעות, בראיון ל"גלובס". "לגופים גדולים קשה יותר לצמוח והם גם חשופים לפדיונות, מה גם שכשאתה גדול המתחרים הקטנים והבינוניים יכולים לנגוס בך".

ניב, 46, משמש כמנכ"ל של חברת קרנות כבר 10 שנים. בתפקידו הנוכחי הוא מכהן מפברואר 2008, ולפני כן ניהל את חברת הקרנות של מרכנתיל במשך שבע שנים, והיה גם שנתיים באקסלנס. בשלושת החודשים האחרונים נמצאת ישיר בית השקעות, שבשליטת משפחת שנידמן ובניהול גיורא סרצ'נסקי, במגעים למיזוג עם בתי ההשקעות מיטב וגאון, שבינתיים כבר הספיקו להשלים את המיזוג ביניהן.

*איזה ערך מוסף אתם מביאים למיזוג?

"יש לנו נקודות חוזק בהרבה תחומים. למשל, יש לנו יכולות ניהוליות גבוהות ומערך שירות מאוד חזק המתבסס על השירות של מוצרי החיסכון לטווח ארוך. כמובן שיש לנו גם מוצרים מעולים".

*מיטב שהוא בית השקעות משפחתי במקור ובעל אופי מסוים שנגזר מכך, יכול להשתלב בצורה מוצלחת עם בית ההשקעות שלכם, שנמצא בבעלות חברת ביטוח?

"זה באמת תהליך מסובך, וייקח זמן ליצור אופי חדש לארגון. הגודל של בית ההשקעות יוכל לעזור. עם 9 מיליארד שקל נכסים מנוהלים שלנו נהפוך לגוף של 25 מיליארד שקל, ואלו עוצמות שמאפשרות הרבה דברים שהיום אנחנו לא יכולים להגיע אליהם".

*אפרופו רכישות, כמו הרבה חברות ביטוח ובתי השקעות בשוק, גם ישיר קנתה בזמנו קרנות מבנק יהב. בפרספקטיבה של שלוש שנים וחצי, האם זו הייתה עסקה מוצלחת לדעתך?

"עצם העובדה שהיום היקף הנכסים שלנו גבוה בכמעט 30% מהנכסים שהיו לנו בזמן הרכישה, מוכיח שכן. נכון שנשחקנו בשיעור הרווחיות כמו כל התעשייה, אבל צמחנו משמעותית יותר מהתעשייה".

*הקרנות נרכשו תמורת 55 מיליון שקל והיו בהן כ-1.3 מיליארד שקל. כלומר יחס של כ-43 מיליון שקל למיליארד שקל נכסים מנוהלים. האם כבר הצלחתם להחזיר את ההשקעה?

"הצמיחה עדיין לא החזירה את ההשקעה. כל הקרנות שנקנו במחיר שמעל 4% לכל מיליארד שקל, עדיין לא החזירו את ההשקעה, וייקח עוד הרבה זמן להחזיר אותה".

*השקתם לפני כמה חודשים את קרנות ה-BAV, שמתחייבות לגבות דמי ניהול הנמוכים מהממוצע בכל קטגוריה. זה מה שחשוב ללקוח - דמי ניהול?

"בגלל פוטנציאל תשואה נמוך באפיקים הקצרים, דמי הניהול הם שיקול מרכזי בבחירת קרן. אנחנו רואים שמנהלי הקרנות הגדולים התמכרו לדמי ניהול אפסיים, על מנת להוציא מתחרים מהענף. בדמי הניהול האפסיים יש חוסר הגינות כלפי המשקיעים. מגייסים מיליארדים בדמי ניהול של 0%, לאחר שהקרן צברה סכום יפה מעלים אותם, ופותחים קרן מקבילה חדשה ששוב גובה 0%. אף אחד לא מתקשר ליועצים להודיע להם על כך".

*ואתם לא חלק מהתופעה הזו?

"גם אנחנו נגררנו לתחרות הזו בלית ברירה, אבל לפחות אנחנו מנסים להיות הוגנים. על ידי קרנות BAV תמיד ניתן דמי ניהול נמוכים מהממוצע ולא נעלה באישון לילה את דמי הניהול לשיעור חריג".

*אז למה הציבור לא נוהר לקרנות ה-BAV? הצבירה בהן מסתכמת בכ-150 מיליון שקל בלבד.

"לוקח זמן להבין את המוצרים האלה, ועדיין הצלחנו לגייס כ-100 מיליון שקל לקרן הכספית וכ-50 מיליון שקל לקרן גילונים. לדעתי, זה הישג יפה מאוד".

*לפני שנתיים וחצי השקתם את קרנות הפוקוס. המוצר הוכיח את עצמו?

"לא רק שהן היכו את המדדים, הן גם מראות תנודתיות נמוכה יחסית לשאר הקטגוריה, בזכות הבחירה של האג"חים הטובים".

*אבל בכל קרן שהיא לא קרן אינדקס בוחרים "רק את הטובים".

"נכון, אבל בקרנות פוקוס דמי הניהול נמוכים משמעותית מהקטגוריה".

"תעודות הסל - השקעה טיפשה"

באופן טבעי, כמו כל מנהל קרן, גם ניב משתייך לאסכולה הגורסת כי בעזרת ניהול אקטיבי ניתן להכות את המדדים. כדי לחזק את הטיעון הוא מציג כמה מההשוואות שהוא עורך בין ביצועי הקרנות לביצועי תעודות הסל באפיקים השונים. כך, למשל, הוא מראה כי התשואה הממוצעת שרשמו הקרנות המשקיעות במניות ת"א 100 עומדת מתחילת השנה על 52%, זאת בעוד תעודות הסל שנצמדות לאותו המדד השיגו באותה תקופה תשואה של 42% בלבד.

*אם מבחן התוצאה מראה שעדיף להשקיע בקרנות, למה הציבור נוהר לתעודות סל?

"מה שמושך את הציבור לתעודות סל הוא דעה קדומה שלפיה קרנות לא מנצחות את המדד, וגם מסע יחסי ציבור לטובת תעודות הסל. אבל בסופו של דבר זו השקעה טיפשה שלא נותנת תוצאות, לא בשורה התחתונה ולא בסטיית תקן. אני חושב שהפספוס הגדול של עולם הקרנות, הוא הקרנות המנייתיות. בתקופה הקרובה במיוחד, זה בדיוק הזמן לעשות סטוק ובונד פיקינג, כי השוק בתקופה הקרובה לא יהיה מגמתי, אלא תנודתי".

*מי שאחראי על ניתוב הכסף של הציבור הוא מערך הייעוץ בבנקים. הוא האחראי העיקרי לכך שהקרנות המנייתיות גייסו רק כמיליארד שקל מתחילת השנה, ואילו התעודות המנייתיות דווקא גייסו כמעט 3 מיליארד שקל. אז היועצים אשמים?

"המשקיעים כל הזמן מחפשים את הסוס ממנו הם רוצים לקפוץ. מה שמאפיין את התעשייה הוא איבוד תשואה של הציבור לאורך זמן. אמנם רמת הייעוץ בבנקים עלתה, אבל ליועץ קשה לעמוד מול לקוח שמקבל ההחלטות מהבטן, והפגיעה בנו היא קשה: הפדיונות מאלצים אותנו לקנות נכסים במחירים לא כלכליים, ולמכור את הנכסים הכי טובים שלנו".

*אז מי אחראי על חינוך המשקיעים?

"כל אחד לעצמו אולי. במפגשים עם היועצים אנחנו מנסים להסביר שמי שפועל עם העדר, יש לו סיכוי להפסיד לאורך זמן. דוגמה טובה לכך היא הנהירה לקרנות הכספיות בשנת 2008, נטישה המונית שלהן מתחילת השנה, ורק לאחרונה יש חזרה למניות ואיגרות חוב, אחרי שהן כבר עלו בעשרות אחוזים".

*כשהריבית במשק כל כך נמוכה, הפדיונות מהכספיות לא מתבקשים?

"הכספיות עדיין מראות עדיפות על פיקדונות. שום פיקדון לא נותן 0.7% בחצי שנה. ויש כמובן גם את יתרונות המיסוי והנזילות. אני חושב שיש עוד פוטנציאל לצמיחה בקרנות הכספיות, ומקווה שנהיה כמו בארה"ב בה אנשים לא מחזיקים כסף בפיקדונות. כך אולי נצליח להגיע ל-50 מיליארד שקל תוך שנתיים".

*הענף מתקרב לנתון הגבוה של מאי אשתקד, 118 מיליארד שקל, אבל הוא עדיין רחוק מהשיא של כל הזמנים - 142 מיליארד שקל שאליהם הוא הגיע ביולי 2007. מתי נראה שיא חדש?

"אני לא רואה את הענף חוזר בקרוב לשיא של 142 מיליארד שקל, זה יקח לפחות שנתיים-שלוש".

גרף
צרו איתנו קשר *5988