ריבית לא טריוויאלית

סוחרי המט"ח יחטטו הערב בעומק האותיות הקטנות, יחפשו רמז לטלטלה

משה ווסרמן הוא מנכ"ל איזיפורקס המתמחה בסחר במט"ח

מידת החשיבות של האותיות הקטנות בהודעות הריבית של בנק ישראל, עשויה להתברר עם פרסום החלטת הבנק לחודש הקרוב.

בחודש שעבר, שיגר הבנק רמז ברור לשווקים כי בכוונתו לשמור על הריבית השקלית ללא שינוי גם בחודשים הבאים. הבנק הדגיש את מחויבותו לכך במלים: "גם אם בחלק מהזמן תהיה האינפלציה קרובה לגבול העליון של תחום היעד שקבעה הממשלה (1%-3%)" לשון ההודעה.

מה יקרה אם האינפלציה תסרב להתכנס אל מתחת לאותו גבול?

מדד חודש יוני הסתכם גבוה משמעותית מהתחזית וזינק ב-0.9% לעומת תחזיות מוקדמות שהעריכו עליה בשיעור שבין 0.3% ל-0.4%. מדד יוני מעמיד אותנו על אינפלציה שנתית בשיעור 3.6%. כלומר, 0.6% מעל גבול היעד העליון לשינויי מחירים אותו קבעה הממשלה כתחום הבריא לפעילות כלכלית.

לא טריוואלי

כל זאת, הופך את החלטות הריבית הקרובות של בנק ישראל לפחות טריוויאליות. לא שמישהו צופה הודעה דרמטית ביום שני הקרוב, נהפוך הוא. כל החלטה אחרת מלבד הותרת הריבית על כנה תיחשב להפתעה מרעישה. אך חשוב יהיה, להקשיב לטון הדברים שיאמרו בנוגע לחשיבותה של האינפלציה ומעמדה בשיקולי המדיניות של הבנק בחודשים הקרובים.

סוחרי המט"ח, יחפשו ב"אותיות הקטנות" רמיזה ולו הקלה ביותר לגביי העלאת הריבית בעתיד הקרוב. גם אם זו תסתתר היטב בין השיטין, בכוחה לטלטל את המסחר בצמד דולר- שקל ולחזק את האחרון משמעותית.

הבטחה הרת גורל

עם זאת, נתוני המקרו לא מותירים לפישר מקום רב לתמרון. המיתון בארץ נמצא עדיין בעיצומו. במציאות הנוכחית, המדד הצומח ביותר במשק הוא אחוזי האבטלה. עליות המחירים אינם תולדה של עליה בביקושים, אלא התייקרויות נקודתיות למשל - התייקרות הדלק בשיעור של כ-10%, שתרמה כשני שלישים לזינוק במדד האחרון.

לכן, אם ההודעה תכלול איזשהו סוג של הבטחה שלמרות הכול, הריבית תישאר ללא שינוי עד סוף השנה, על אפה וחמתה של האינפלציה המתעוררת, תגובת השוק תבוא לידי ביטוי בהחלשת השקל. מה שמשרת היטב את האינטרסים של בנק ישראל בכל הנוגע לעידוד הצמיחה ושמירה על התחרותיות של הייצוא הישראלי בתקופת משבר.

כך יש לקרוא את הודעת הבנק הערב

אם נחבר את האמור לעיל לגביי מצבו של המשק הישראלי עם ציפיות השוק להותרת הריבית כפי שהיא וניקח בחשבון גם את תמיכתו המתמשכת של בנק ישראל במטבע האמריקני, נגיע למסקנה כי גם בסביבה אינפלציונית, כפי שבאה לידי ביטוי בנתוני שלושת המדדים האחרונים, אין לבנק כל עניין בהתחזקות השקל על חשבונו של הדולר.

במילים אחרות, אם בהודעת הבנק, יתחייב האחרון כי מבחינת הריבית, מה שהיה הוא שיהיה, ולמרות האינפלציה לא יעשה שינוי במדיניות המוניטארית לפחות עד 2010, סיכוי סביר שנפגוש את הצמד דולר שקל ברמות מחירים שסביב 4 שקלים לדולר.

שינוי במדיניות הריבית של הבנק, תחליש את הדולר ותהפוך את רמת 3.8 שקל לדולר, סביבת המחירים שבה בנק ישראל מגלה סימני אי נוחות מחולשת השטר הירוק, להיות טריגר לקניה שלו.